רופא נאצי לשעבר התעשר משיווק התרופה שגרמה לאסון הרפואי הגדול ביותר בעולם, כך על-פי מומחה בריטי לתלידומיד (סם הרגעה שנמצא כגורם מומים גנטיים בעוברים), שטענותיו משמשות בתביעה ייצוגית עולמית שהוגשה על-ידי עורך דין ממלבורן בשם פטר גורדון.
מחקר שנעשה על-ידי ד"ר מרתין ג'ונסון - נשיא קרן התלידומיד הבריטית - מראה כי הרופא הנאצי לשעבר, היינריך מוקטר קיבל לידיו סכומי כסף עצומים לפני החשיפה שגילתה בשנת 1961 כי התלידומיד היא שגרמה לאלפי מקרי מוות ומומים מולדים נוראים.
המידע שבידי ד"ר ג'ונסון הביא לתביעת פיצויים שהוגשה בשמם של אלפי קורבנות.
גורדון, החברה שבבעלותו "סלאטר & גורדון" ועורכי דינו בארצות הברית ובבריטניה, יבקשו מבתי המשפט בארבע מדינות לפחות לבדוק את עברה של "גרוננטל", החברה שפיתחה את התלידומיד בגרמניה שלאחר המלחמה.
בתי המשפט ישמעו, בין היתר, שבשנה אחת בלבד "גרוננטל" שילמה לד"ר מוקטר סכום בסדר גודל של 22 משכורות שנתיות לאחר שהתלידומיד הוחדרה בחופזה לשוק מבלי שנבדקה כראוי. בין יתר הנאצים הקשורים לגרוננטל נמצא גם פושע המלחמה שהורשע, אוטו אמברוס - שבשלב מאוחר יותר שימש כיועץ של החברה הבריטית שמכרה את התרופה באוסטרליה.
עורכי דין ומאות קורבנות שמעולם לא זכו בפיצויים כלשהם יביאו עימם ראיות לכך שחברת גרוננטל הבטיחה בצורה לא ראויה למפיצים שלה, לרופאים ולציבור כי התרופה החדשה שלה בטוחה לנשים בהריון.
השיווק האגרסיבי נעשה למרות העובדה שהתרופה מעולם לא נבדקה ביונקים בהריון והייתה דומה מבחינה כימית לתרופות שידוע היה כי הן מזיקות לעובר. החברה גם התעלמה מהעובדה שאשתו של עובד גרוננטל שקיבלה דגימות מהתרופה ילדה תינוק ללא אוזניים בחג המולד של שנת 1956 - הרבה לפני שהתלידומיד יצא לשוק באופן רשמי.
כמות לא מבוטלת של מסמכים הראתה כי ממשלות ורשויות רפואיות היו אדישות, אם לא רשלניות, ועובדה זו איפשרה לגרוננטל ולמפיציה לא לקחת אחריות על הטרגדיה.