חוטובלי: "נשים בסכנה חיות בידיעה שיושלכו לרחוב"

"מקלטים לנשים מוכות צריכים להיות מוגנים מכל פגעי הביורוקרטיה", אומרת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ציפי חוטובלי, לקראת דיון שיתקיים היום (ד', 29.6.11) בנושא הסכנה לסגירת מקלטים לנשים נפגעות אלימות. "לא יכול להיות שנשים בסכנת חיים יחיו תחת הידיעה שהן עומדות להיות מושלכות לרחוב". לקראת הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת להכין מסמך על המקלטים לנשים נפגעות אלימות. להלן פרטים מתוכו (המסמך המלא מצורף מעלה): משרד הרווחה מתקצב את המקלטים לפי תעריפים שנקבעו על-ידו, ובחלק מהמקרים משתתף גם בעלויות השכירות של המבנים המשמשים עבורם. ב-1992 קבע מבקר המדינה כי השתתפות משרד העבודה והרווחה בהקמת המקלטים ובהחזקתם היא מזערית. שיטת ההקמה של המקלטים, לפיה הארגונים המפעילים אותם משמשים כנותני שירותים עבור משרד הרווחה, קיימת עד היום. מרבית הנשים המטופלות במקלטים (63%) חוו אלימות פיזית, ו-24% חוו אלימות מינית (יכולה להיות חפיפה בין מספר סוגי אלימות אצל אישה אחת). בשנת 2009 קרוב למחצית מהנשים שהו במקלט פרק זמן של עד חודש, וכשליש מהנשים שהו בו בין חודש לשישה חודשים. משרד הרווחה קובע כללים להפעלת המקלטים לנשים נפגעות אלימות בתקנון לענייני סעד. נשים החולות במחלות מידבקות פעילות לא תתקבלנה כלל במקלט. התקנון קובע הוראות לגבי היבטים שונים בהתנהלות המקלטים, לרבות כללי הפעלתם, דרכי הפנייה אליהם, הטיפול בנשים ובילדיהן בתוך המקלט, קשר של הילדים השוהים בהם עם האבות, דמי כיס לנשים השוהות בהם, קשר בין המקלט למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, טיפול באירועים חריגים ודיווח עליהם, יציאה של אישה וילדיה מהמקלט, דיווח על פעילות המקלטים, מימונם ובקרה עליהם. בינואר 2011 פרסם משרד הרווחה את המכרז האחרון להפעלת 13 מקלטים. ממשרד הרווחה נמסר, כי הנוסח של מכרז זה כלל תנאי סף רלוונטיים, שנועדו להבטיח מתן שירות ראוי לנשים, הן ברמת המבנה הפיזי של המקלט והן בהיבטים הנוגעים לחיים בו (תזונה, לינה, שירותי רווחה וכו'). הניקוד במכרז ניתן על-פי מספר אמות-מידה שהעיקריות בהן הן: המבנה המוצע על-ידי המציע - 30 נקודות. הצוות המקצועי המוצע, לרבות הכשרתו, הדרכתו וניסיונו המקצועי - 25 נקודות. תוכניות המפרטות פעילויות העשרה, קידום איכות הלמידה לילדים ופעילויות לקיץ ולחופשים לנשים ולילדים - 10 נקודות. לפי התקנון לענייני סעד, הנשים אמורות לשהות במקלטים שלושה עד שישה חודשים ולא תקופה של שנים, ומהנתונים שהוצגו לעיל עולה כי כמחצית מהן שוהות בהם חודש או פחות. נשאלת השאלה האם פרק הזמן שנותר עד לתום ההתקשרות עם הגופים שלא זכו במכרז (סוף ספטמבר 2011) הוא מספק כדי למצוא חלופה במקלטים המופעלים על-ידי הארגונים שלא עברו את המכרז, כאשר התהליך צריך לכלול יציאה למכרז, ניהול התהליך שלו והיערכות לפתיחת מקלטים חדשים. לעניין תקציב המקלטים יצוין, כי אחת מאמות-המידה לדירוג המציעים במכרז להפעלת המקלטים היא השתתפות המציע בהיקף של 10% לפחות מעלות הפעלת המקלט.