נשים מהקואליציה ומהאופוזיציה מתאחדות. שרת התרבות והספורט
לימור לבנת, העומדת גם בראש ועדת השרים לקידום מעמד האישה, הביעה (יום ה', 30.6.11) התנגדות נחרצת להמלצות הוועדה הציבורית שמינה שר האוצר
יובל שטייניץ - ועדת ניסן - ולפיהן יועלה גיל הפנסיה לנשים בשלבים לגיל 67.
השרה לבנת סבורה כי לא רק שחברי הוועדה חרגו מתחום הסמכות שניתן להם לעסוק בהעלאת גיל הפנסיה לנשים לגיל 64, אלא שהמלצותיהם נובעות משיקולים כלכליים טהורים ומבלי שהם שקלו ובחנו באופן מעמיק את השלכות המהלך על שוק העבודה.
"העלאת גיל הפנסיה לנשים תעמיק את אי השוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה, ואין לי ספק שהיא תוביל לגידול חד באחוזי האבטלה בקרב נשים", אמרה לבנת. "הנפגעות העיקריות יהיו נשים שמועסקות במקצועות שוחקים שאינם מאפשרים בשום פנים ואופן להמשיך לעבוד בהם עד לגיל 67. המשמעות היא: פגיעה קשה במצבן הכלכלי של ציבור הנשים הזה".
לגבי הטענה שהעלאת גיל הפרישה לנשים תאפשר להן לחסוך יותר בקרנות הפנסיה, אמרה לבנת כי היא חלה רק במקרה של נשים המכהנות בעמדות בכירות, והיא אינה רלוונטית למאות אלפי נשים הנאלצות להתמודד בחייהן עם כפל תפקידים של גידול משפחה וילדים בבית לצד משרות במקצועות שוחקים. "מילא אותן נשים נפלטות אל מחוץ למעגל העבודה בגיל מוקדם באופן יחסי, והתוצאה היא שלא רק שהן לא שיחסכו יותר לפנסיה, אלא שהן גם יתקשו לשרוד ללא כל הכנסה כלכלית במשך שנים ארוכות יותר עד לגיל הפנסיה", אמרה.
כמו לבנת, גם ראש האופוזיציה,
ציפי לבני, מסרה כי היא מתנגדת להעלאת גיל הפרישה לנשים. "יש להגן על זכותן של נשים לבחור את מועד יציאתן לפנסיה. אי-אפשר להאחז בשוויון בין נשים וגברים כאמתלה להעלאת גיל הפנסיה, כשמראש אין שוויון ביחסי העבודה בין המינים במשק. יש לבצע תיקונים מהותיים בתנאי העבודה של נשים לפני הרעת תנאי הפרישה שלהן", ציינה לבני, שאמרה כי כל סיעת קדימה תתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים.
גם סיעת ישראל ביתנו, המשתייכת לקואליציה, הגיבה אתמול בחריפות להחלטת ועדת ניסן, ואף איימה במשבר קואליציוני.
"החלופות להעלאת גיל הפרישה - קשות" בניגוד אליהן, עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ברך היום על ההמלצה המרכזית של הוועדה להעלות את גיל הפרישה של נשים ל-67. לין אמר כי מדובר ב"שינוי חיובי ובלתי נמנע, נוכח הצורך לשמור על חוסנן של קרנות הפנסיה ולאפשר מדיניות רווחה הולמת בעתיד".
בין השאר, אמר לין כי על-פי מחקרים של בנק ישראל העלאת גיל הפרישה בישראל, מ-60 ל-62, הביאה גם לגידול בשיעורי השתתפות הנשים, בכל רמות ההשכלה, בשוק העבודה.
הוא גם הביע דאגה ממצבם האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי וקרנות הפנסיה הוותיקות, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, שלדבריו עלול להוביל לגירעון אקטוארי, אם לא יועלה גיל הפרישה. "החלופות להעלאת גיל הפרישה לפתרון גרעון זה הן חלופות קשות: הגדלת דמי הביטוח הלאומי מצד עובדים ומעסיקים, הקטנת זכויות למבוטחים אחרים", אמר לין.
יש לציין כי איגוד לשכות המסחר היה חבר בוועדת ניסן ויוצג על-ידי עו"ד סיגל סודאי, מנהלת אגף יחסי עבודה באיגוד, ועו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל כנסת וחקיקה.