שופט בית משפט השלום בתל אביב, בני שגיא, גזר (ה', 30.6.11) עשר שנות מאסר בפועל על יהודה בן-אייר, אשר הורשע בעשרות מקרים של גניבה, בעיקר מנשים איתן קשר קשרים רומנטיים. בסך-הכל גנב בן-אייר 133,000 שקל ותכשיטים בשווי 400,000 שקל ב-20 מקרים בשנים 2009-2008.
בן-אייר היה אסיר נמלט כאשר ביצע את רוב העבירות, שכן כבר נדון ל-66 חודשי מאסר בגין עבירות דומות, וזאת לאחר שורה ארוכה של הרשעות ומאסרים בגין גניבה ועבירות נלוות. בכתב אישום זה, כלשונו של שגיא, עלה בן-אייר מדרגה, בניצול ציני של נשים אותן הכיר באמצעות מערכות היכרויות (בעיקר טלפוניות) ואשר ציפו לקשר זוגי אמיתי.
לאחר שפירט בהרחבה את מעשיו של בן-אייר, אומר שגיא: "אין עוד צורך להכביר מילים בכאשר לכיעור, לרשעות ולרוע שליוו את מעשיו של הנאשם. התמונה המצטיירת... הינה קיצונית בחומרתה, שלא לומר שחורה משחור". לכך יש להוסיף את העובדה שהמעשים בוצעו, כאמור, בהיותו של בן-אייר אסיר נמלט. שגיא גם עומד על העובדה שבחלק מן המקרים היו קורבנותיו של שגיא נשים מוגבלות, ואחת מהן - עיוורת - אף צילם במצבים אינטימיים ואיים להפיץ את תמונותיה אם תתלונן עליו.
שגיא אומר, כי הפגיעה הנפשית בקורבנותיו של בן-אייר - אשר הציג עצמו כאיש עסקים, כאיש שב"כ, כנכה צה"ל ועוד - חמורה עוד יותר מאשר הפגיעה החומרית. את טיעונו של בן-אייר, כאילו החל את הקשרים בכוונה רצינית, הוא מכנה "מקומם, ציני ובלתי סביר" לנוכח ריבוי המעשים והמעבר מקורבן לקורבן.
עוד מציין שגיא את חוות הדעת השלילית של שירות המבחן ואת העדר ההמלצה לטיפול שיקומי, תוך קביעה שבן-אייר הוא אדם מניפולטיבי הנעדר יכולת אמפטיה כלפי קורבנותיו. ההיבט היחיד המשמעותי יחסית לקולא שמצא שגיא היה העובדה שבן-אייר הודה באישומים וכך חסר זמן רב, לנוכח היקפו של כתב האישום.
"כמעט כל נתון רלוונטי לענישה זועק 'החמרה'", מסכם שגיא.
בן-אייר גם הצטווה לפצות את קורבנותיו, כאשר חלק מהפיצוי יבוא מכספים שנתפסו ברשותו. באופן חריג מדגיש שגיא בשולי גזר הדין את זכותם של הקורבנות להגיש נגד בן-אייר תביעות אזרחיות בנוסף לפיצוי שכבר נפסק להם.
