"הנחיתי את עורכי דיני שיתנו לי להשיב". כך אמר (ב', 4.7.11)
אהוד אולמרט בתחילת חקירתו הנגדית בידי התובע, עו"ד
אורי קורב. למרות זאת, כבר חמש דקות לאחר תחילת החקירה הנגדית, התנגדה עו"ד נוית נגב לשאלותיו של קורב בנוגע למגעיו של אולמרט עם סניגוריו במהלך עדותו.
הרוחות התלהטו במהירות, כאשר קורב ביקש לדעת מי מהסניגורים מייצג בדיון זה את אולמרט, שכן: "אני רואה פה להקה שלמה". עו"ד מיכה פטמן קם והגיב: "להקה זה של בעלי חיים, אני לא מוכן שעו"ד קורב יתייחס אלי כאל חלק מבעלי חיים". הנשיאה
מוסיה ארד דרשה משני הצדדים לשמור על כללי הנימוס ולהימנע מהערות מהספסלים.
מאוחר יותר טען קורב, כי הסניגורים הקריאו בעת החקירה הראשית "בצורה מסלפת וסלקטיבית", ולמרות זאת לא התערב. לאור זאת אמר, כי הוא יקריא קטעים לפי בחירתו, וביקש שהסניגורים לא יתערבו בחקירתו-שלו, אלא אם כן הוא טועה בציטוטים.
"לא אשנה מתשובתי" קורב הודיע, כי בתחילת חקירתו יבקש להוכיח, כי אולמרט ידע שמשה טלנסקי כיסה את חובה של עמותת "ירושלים מאוחדת בראשות אולמרט" אשר מימנה את הקמפיין שלו לראשות עיריית ירושלים בשנת 1998. בכתב האישום נטען, כי לעמותה נותר גרעון של 1.7 מיליון שקל וטלנסקי מימן אותו בהעברת 300,000 דולר. אולמרט טען בעדותו ששמע על כך לראשונה בחקירתו במשטרה, וקורב אמר שיבקש להוכיח שאולמרט ידע על כך בזמן אמת.
אולמרט שב ואמר, כי מסר הוא שטיפל בכל ענייני העמותה, ורק בדיעבד אמר לו שהמדובר בטלנסקי. "הגישה שלו [של מסר - א.ל.] הייתה שלא יהיה חוב, וגם אם יהיה חוב - לא תהיה בעיה להחזיר אותו", אמר. קורב הקריא לאולמרט קטעים מעדותו של מסר, לפיהם אולמרט ידע בזמן אמת שמדובר בטלנסקי, אך אולמרט הכחיש את הדברים. לדברי אולמרט, ההיפך הוא הנכון - מסר עצמו העיד שאולמרט כלל לא ידע עד 2002 שיש גרעון. "אני לא אשנה מתשובתי גם אם אשאל עוד פעם ועוד פעם, כי זו האמת", אמר.
קורב שאל את אולמרט האם היה למסר סיבה כלשהי לפגוע בו. אולמרט השיב בשלילה ואמר, כי מסר רצה להגן על עצמו. קורב טען, כי ניכר בעדותו של מסר שלא רצה לפגוע באולמרט ושהוא נאלץ לעשות זאת. אולמרט השיב: "אני זוכר את דבריו של התובע, שמר מסר שיקר במשטרה". קורב השיב: "אמרתי שהוא שיקר ולא אמר את כל האמת, והוא עשה את זה כדי להגן עליך". קורב רמז, כי לדעתו בידי מסר מידע מפליל נוסף על אולמרט, אותו לא חשף.
מסר העיד, כי שלח לאולמרט מכתב ובו נזכר במפורש שמו של טלנסקי כמי שכיסה את הגרעון, אך אולמרט הכחיש שראה אי פעם מכתב זה. קורב הציג לאולמרט קטעים מחקירתו של מסר בידי עו"ד
נבות תל-צור, ולפיהם גם ההגנה סבורה שהראה לאולמרט את המכתב. אולמרט השיב, שלדעתו מסר אמר שכל רצונו היה להגן על עצמו, וכי מסר אישר שהסתיר מאולמרט את זהותו של טלנסקי. קורב השיב, כי ההגנה מעולם לא עימתה את מסר עם כך שהראה לאולמרט את המכתב.
אולמרט אישר, כי הייתה לו שיחה כללית עם מסר בשנת 2002 על חובה של העמותה ומי אמור לשאת בו, וכי הוא סירב לכסות אישית את החוב בנימוק שאין לכך הצדקה. מסר העיד שהיו מספר שיחות בנושא כאשר כיהן אולמרט כשר התמ"ת, ואילו אולמרט אמר שאינו זוכר מספר שיחות, אך אינו יכול לסתור את דבריו של מסר. לעומת זאת, הכחיש אולמרט בתוקף את גירסתו של מסר, לפיה שמו של טלנסקי עלה בשיחות אלו.
"השאלה הזאת מעוותת, כדרכה של התביעה" לדברי קורב, גם הסניגורים קיבלו את טענתו של מסר לפיה היה ויכוח ביניהם על החזרת הקטע לטלנסקי ולא על לקוח אנונימי של מסר שכיסה את החוב. אולמרט השיב: "אני לא עומד כאן כדי לחוות דעה על שאלות של סניגורי. נשאלתי אם ידעתי שזה טלנסקי והשבתי על כך [בשלילה - א.ל.]".
כאשר שב קורב ולחץ, אמר אולמרט: "השאלה הזאת מעוותת, כדרכה של התביעה בהרבה מקרים, את מה ששואל בא-כוחי. זה מתייחס לזמן בו כבר היה ידוע שזה טלנסקי, ולא היה טעם להתייחס לזה כאל אדם אנונימי. הניסיון להציג את הדברים אחרת הוא תרגיל של חקירה נגדית, וכבר ראינו תרגילים. ראינו כל מיני דברים שמקומם לא יכירם בבית משפט. יש תביעה ויש תביעה, והתביעה הזאת לא למדה דברים שיודעת תביעה במדינות אחרות, שיש מקומות להרכין את הראש וקצת נימוס".
אולמרט השיב במתקפה שלו, ואמר שהתביעה לא שאלה את מסר מדוע הלך לעו"ד
רם כספי, סיפר לו על קבלת הכסף מטלנסקי וביקש ממנו שלא יספר לסניגורו-שלו, עו"ד
אלי זהר. "לא צריך להיאחז בגלימות של עורכי הדין", הרים אולמרט את קולו. לדבריו, למסר היה אינטרס להסתיר את מקור הכסף. "אני לא אשיב יותר, אלא אם כן כבודכם יורו לי אחרת, לשאלה שכבר נשאלה שמונה פעמים".
"אני לא חושב ש
אורי מסר שיקר והוא בטח לא רוצה להזיק לי. אורי מסר במצוקה, כי הם [התביעה - א.ל.] הכניסו אותו למצוקה ואנחנו יודעים באיזה מצב הוא היה", אמר אולמרט בהסבירו מדוע טען מסר שידע על זהותו של טלנסקי. אולמרט הוסיף, כי לא היה לו כל אינטרס להסתיר את זהותו של טלנסקי אם היה יודע עליה, שכן לא הסתיר את הקשרים ביניהם.
השופט
יעקב צבן העיר לקורב, כי הוא שואל שאלות ארוכות מדי ולכן מקבל תשובות ארוכות מדי, "ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה". הוא ביקש מקורב לעבור לשאלות קצרות וממוקדות כדי לקבל תשובות מתאימות.
