לביטוח הלאומי רזרבות של 145 מיליארד שקלים המושקעות בבנק ישראל כ"כרית ביטחון" לעת מקרה חירום קיצוני. כך גילתה (יום ב', 4.7.11) מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה. היא הזהירה כי ספק אם הביטוח הלאומי יוכל לשלם קצבאות גם בעוד 20 שנה, לאור עליית תוחלת החיים.
הוועדה דנה במצבם של הקשישים בישראל, ויו"ר הוועדה, ח"כ
יואל חסון (קדימה), קרא להעלות את קצבאות הזקנה ולהצמידם לשכר המינימום במשק. "מדינה שלא יודעת לקיים את קשישיה בכבוד - אין לה זכות קיום מוסרית. אף אחת מהממשלות לא הייתה מספיק אמיצה לקחת על עצמה את העול הכלכלי הזה ולהצמיד את קצבאות הזקנה לשכר המינימום. מי שמשאיר את הקשישים להתקיים מהסכום הנוכחי בלבד רוצה שהם יחיו בפלנטה אחרת", הזהיר.
דומיניסיני הדגישה בדיון כי "העולם הולך ומזדקן וחייבים להיערך כלכלית לכך. הממשלות הגדילו במשך השנים את קצבאות הזקנה, וכיום זוג עד גיל 69 מקבל 3,928 שקלים לחודש קצבת זקנה, ובגיל 85 יקבל 4,200 שקלים לערך. גם אני חושבת שצריך להגדילם אך אין לנו במה להתבייש מול העולם". לדבריה, 17 אחוז מהאוכלוסיה בארץ מקבלת היום קצבת סיעוד - בעוד שברוב העולם השיעור איננו מעל 14%. היא הדגישה כי מעל 20 מיליארד שקלים משולמים מדי שנה כקצבאות זקנה, 4 מיליארד שקלים משולמים כקצבאות נכות, ומעל 63 מיליארד שקלים משולמים כקצבאות בכלל.
דומיניסיני ציינה כי הביטוח הלאומי הסיר את מבחן השליטה בשירותים לאור הביקורת הציבורית הרבה שנמתחה עליו בעניין. "אם יש אחות שמתנהגת שלא בנימוס - אני קוראת לציבור להתלונן - ואנו נפסיק את העסקתה. האחריות לטיפול בהורה היא גם על הבנים והקהילה ולא רק על המדינה", אמרה.
מנכ"ל הביטוח הלאומי הבהירה כאמור כי ספק אם הביטוח הלאומי יוכל לשלם קצבאות גם בעוד 20 שנה לאור עליית תוחלת החיים, אם לא תהיה העלאה במקביל של גיל הפרישה. דומיניסיני הוסיפה כי "תוחלת החיים ואיתנות התשלומים משפיעים על יכולת התשלום שלנו ולכן חייבים להעלות את גיל הפרישה. יש להעלות לנשים לגיל 64 ולבחון שנית בשנת 2016 את השפעת צעד זה - ואולי אחר כך להעלות אותו בעוד כמה חודשים. אנחנו צריכים לוודא איתנות כלכלית שכל מי שמשלם היום - יוכל לקבל גם בעתיד, ונביא לכנסת מודל אקטוארי בתוך כחודש כדי שידעו מה הצעדים שצריך לנקוט כדי להבטיח זאת בעתיד".
היא הבטיחה כי כיום אין גירעון שאי-אפשר לשלם קצבאות, וכי כל מי שמגיש בקשה לתשלום יקבל אותו במידה והוא זכאי. "יש לנו רזרבות של 145 מיליארד שקלים שמושקעות בבנק ישראל, ו-11 אחוז מהתשלומים שלנו הם מהריבית שאנו מקבלים מבנק ישראל. זה מושקע באגרות חוב וזה נועד שאם תהיה קטסטרופה ולא תהיה גביה מהציבור, הסכום ישמש כ'כרית הביטחון' שלנו".
"רק 250 רופאים גריאטרים" ח"כ
אורית זוארץ (קדימה) אמרה כי "בדרך כלל זוכרים את הקשישים רק ביום השואה אך הרשויות דורסניות כלפיהם במשך כל השנה. לרוב הגמלאים אין נגישות לאינטרנט ומחייבים אותם להגיע פיזית למשרדים. אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים - גם ילדים - כל הזמן נרמסים. כל פעם שיש זעקה מחלקים איזה אקמול". ח"כ רוברט טיבייב (קדימה) הזכיר כי תלונות רבות הגיעו אליו על כי בודקים-גברים מטעם הביטוח הלאומי בחנו קשישות על כיצד הן פועלות בשירותים, וכי ניצולי שואה קיבלו תרופות שפג תוקפן. לדבריה, בדיון בוועדה התגלה כי פעילות המשרד לעיניני גימלאים היא כשלון קולוסאלי. "המשרד משותק ואינו מבצע שום פעילות אופרטיבית. הקשישים מעל גיל 65 מהווים 10% מאזרחי המדינה, וצורכים מעל 50% מהשירותים הרפואיים, אך יש רק 250 רופאים גריאטרים בארץ. הקשישים אף מושפלים בתהליך קבלת הסיוע על-ידי אחיות המוסד לביטוח לאומי שפועלות בניגוד לנהלים במבחני התלות".
"רבים ממקבלי קצבת הסיעוד מתקשים לפעול מול הביטוח הלאומי" המשנה למנכ"ל
מבקר המדינה, בעז ענר, ציין כי במדינה 141 אלף קשישים מקבלי קצבת סיעוד, שרבים מהם מתקשים בקבלת שירותי הביטוח הלאומי - הן מטעמי נגישות והן מפני שאינם דוברי עברית. לדבריו, רבים גם ממתינים זמן רב לאישור להעסקת עובד סיעוד. הוא הדגיש כי בחלק מקופות החולים רישום הטיפול בקשיש נעשה עדיין באופן ידני ולא ממוחשב, וכי אין דרגות חומרה אחידות של הסיעוד הנדרש על-ידי קופות חולים, וכי כל אחת קובעת בעצמה מי הקשיש הזכאי לאיזה טיפול.
ח"כ
מרינה סולודקין (קדימה) התנגדה להצעת דומיניסי למרות האזהרות, והדגישה כי כבר בגיל 62 צריך לאפשר לאישה לפרוש מעבודה וכי מי שתרצה תוכל להמשיך ולעבוד. לדבריה, "אי-אפשר להשוות נשים בישראל לאלו שבשוודיה או בארה"ב בגלל השרות הצבאי ואחוזי הילודה הגבוהים". ח"כ
יעקב כץ (האיחוד הלאומי) קרא לרפורמה ביחס המדינה לקשישיה. "אנחנו מתייחסים לילדים בחיבה ולהורים בבעיה. מי שממשיך לעבוד גם חי יותר, וצריך לאפשר לכל אדם להמשיך ולעבוד כל עוד הוא יכול". חבר הכנסת לשעבר גדעון בן-ישראל התריע בדיון כי כיום גמלאים רבים אינם יכולים לחיות עם הפנסיה והקצבה גם יחד, והם נאלצים לחפש עבודה במשרה חלקית.
מרים בר גיורא, מהשירות לזקן במשרד הרווחה, ציינה בדיון כי המשרד מטפל בכרבע-מיליון קשישים שזקוקים לעזרה, שהם כשליש ממספר הקשישים בישראל. במסגרת עזרה זו ניתנים טיפולי יום, טיפולי שיניים, סבסוד בתי אבות ועוד, וכי כ-15 אלף קשישים בשנה מקבלים מהמשרד הסעה לקופות החולים.
יו"ר הוועדה חסון מתח ביקורת על כך שמנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים לא הגיע לדיון וביקר את פעילות המשרד בכלל ועל כך שהוא מסתמך יותר מדי על הרשויות המקומיות ולא יוזם בעצמו פניה לכל קשיש וקשיש באופן ישיר בביתו. "המשרד הוא האחראי לשלומם ורווחתם של האזרחים המבוגרים בחברה, ובכל-זאת הוא איננו ממלא את תפקידו כראוי ואיננו פועל כגוף מתאם ומרכז בין כל הגופים הפועלים בעניין", אמר חסון.
חסון גם קרא להקים צוות שיכלול את כל הגופים העוסקים באזרחים הוותיקים עם כל הסמנכלי"ם של משרדי הממשלה. "צוות זה, וכל המשרדים הרלוונטים העוסקים בקשישים, צריכים ליידע את האוכלוסיה על זכויותיה ועל תוכניותיה לטיפול בהם", אמר.
הוועדה לביקורת המדינה תקיים ישיבת מעקב בתחילת מושב החורף של הכנסת ותדון במסקנות הצוות בנושאים שעלו בישיבת היום, וביניהם נושא מרכזי הטיפול והביטוח הסיעודי.
