לאחר מינויו של
אהוד אולמרט לראש הממשלה, בשנת 2006, זינקו הכנסותיה של רעייתו עליזה ממכירת תמונות ביותר מפי עשרה והסתכמו במאות אלפי שקלים בשנה. כך עולה מהמשך החקירה הנגדית במשפטו. ראש הממשלה לשעבר טען מנגד כי בתקופת כהונתו לא מכרה רעייתו אף לא ציור אחד לרוכש ישראלי.
בחודשים יולי-אוקטובר 1997 היה לאהוד אולמרט פער של 28,700-24,000 שקל לחודש בין הכנסותיו והוצאותיו (הקבועות) בחשבון הבנק העיקרי שלו, כאשר ההכנסות היו נמוכות משמעותית מגובהו של פער זה. כך עלה ממסמכים שהגיש (ב', 11.7.11) התובע, עו"ד
אורי קורב. אולמרט השיב, כי כל הזמן חי במצוקת משיכות יתר, כפי שאמר לאורך המשפט.
בחודשים ינואר-יולי 1998 היה הפער החודשי הממוצע 21,000 שקל. "אני שמח שחל שיפור מסוים", הגיב אולמרט על נתונים אלו, ואישר שככלל הכנסותיו היו נמוכות מהוצאותיו. לדבריו, מדי פעם נטל הלוואות כדי להקטין את משיכת היתר, ובסופו של דבר החליטו בני הזוג למכור את ביתם ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים תמורת 12 מיליון שקל.
בשנת 2002 היה הפער הממוצע כ-20,000 שקל בחודש, ובשנת 2003 עמד על 23,000 שקל. אולמרט העיר, כי ההכנסה המוצגת באותו חשבון נראית לו נמוכה מכפי שהייתה בפועל, משום שבחלק מהשנים קיבל גם פנסיה מהכנסת. קורב טען, כי בשנים 2003-1997 חסרו לאולמרט 250,000 שקל בשנה למחיה, אך אולמרט השיב שנראה שהכנסות אלו אינן כוללות את מכירת הציורים של רעייתו עליזה. על-פי הנתונים שהציג קורב, גם אם הכנסותיה של עליזה נכנסו לחשבון נפרד, עדיין מדובר על פער שנתי של 200,000 שקל.
"התגלגלתי כמו כל עם ישראל" בשנת 2004 עמד הפער החודשי על 5,000 שקל בממוצע, ואילו בשנת 2005 קפץ הפער לעשרות אלפי שקלים בחודש. אולמרט שב ואישר, כי הייתה מגמה של פער ולבני הזוג הייתה "מצוקה אמיתית", אם כי אינו זוכר את הסכומים המדויקים. קורב הציג בפני אולמרט הפקדות צ'קים בעשרות אלפי שקלים בחשבונו בשנת 2002, אך הלה אמר שאינו זוכר במה מדובר.
קורב שאל כיצד כיסה אולמרט פער של 1.25 מיליון שקל בשנים 2003-1997. "התגלגלתי כמו כל עם ישראל", השיב אולמרט ואמר שנטל הלוואות מהבנק עד שלא הייתה ברירה ומכר את ביתו. קורב השיב: "זה כבר לא כל עם ישראל, זה ייחודי, ואני רוצה לדעת מה הייתה הדרך הייחודית שמצאת לפתור את הבעיה הזאת". אולמרט חזר והשיב: "התגלגלתי".
קורב גילה, כי בשנת 2006, לאחר מינויו של אולמרט לראש הממשלה, קפצו הכנסותיה של עליזה ממכירת תמונות ביותר מפי עשרה והסתכמו במאות אלפי שקלים בשנה. אולמרט הגיב באומרו, כי מטרתו של קורב היא ללכלך את עליזה. הוא סיפר, כי לאחר מינויו שאל את היועץ המשפטי לממשלה (
מני מזוז) כיצד עליו לפעול במכירת התמונות. לדבריו, מזוז השיב לו: "מה אתה מסבך את העניינים? אני לא יודע מה הבעיה". אולמרט הוסיף, כי למיטב ידיעתו - עליזה לא מכרה בזמן כהונתו אף תמונה לרוכש ישראלי.
קורב הגיש שורה של צ'קים שנמשכו מחשבונו של אולמרט, ובהם תשלומים של עשרות אלפי שקלים לעו"ד
אורי מסר, ואף תשלום בסך 200,000 שקל לשנת 2005-2004. אולמרט ציין, כי על חלק מהצ'קים חתמה
שולה זקן, ובמספר מקרים - תוך שימוש בשמו של אולמרט עצמו.
"כך לא אוכל לחקור על שום דבר" קורב שאל מדוע אולמרט לא השיב את ההלוואה בסך 75,000 דולר לג'ו אלמליח לאחר שמכר את דירתו ומצבו הכספי השתפר. הסניגור, עו"ד רועי בלכר, התנגד לשאלה וטען שהיא נועדה לסייע לפרקליט המדינה, עו"ד
משה לדור, בתביעת הדיבה שהגיש אולמרט נגדו. קורב השיב, כי אולי כדאי שאולמרט יגיש עוד תביעות דיבה ו"כך לא אוכל לחקור על שום דבר". בית המשפט דחה את ההתנגדות.
לדברי אולמרט, בכל נקודת זמן חשבונו היה באוברדרפט. לדברי קורב, ביולי 1997 היה חשבונו ביתרת חובה של 120,000 שקל, ואז נכנסו 140,000 שקל שהעביר טלנסקי. לאחר מכן, בפברואר 1998, נכנסו לחשבון 100,000 דולר מאלמליח וגם הפעם כוסתה משיכת היתר. אולמרט הסביר מדוע סכומים אלו נכנסו לחשבונו האישי ואכן כיסו את משיכת היתר.
קורב טען, כי הטענה לפיה סכומים אלו נכנסו כדי לכסות את הוצאות משפט החשבוניות, הן טענות חדשות שלא העלה בחקירותיו במשטרה. אולמרט השיב, כי שכח שעו"ד
משה ישראל ייצג אותו ושהיחצ"ן רוני רימון סייע לו, ולכן לא אמר בחקירתו שסכומים אלו נועדו לתשלום לשניהם, אלא העלה את האפשרות שהתשלום מאלמליח הוא תמורת תמונות של עליזה.
השיחה בין אולמרט לפטמן ששמע קורב בשירותים קורב טען, כי אולמרט זכר היטב את שני הסכומים והעדיף להסתיר אותם. "זה דבר הבל", השיב אולמרט, "להגיד עלי שניסיתי להימלט מהעניין ואחרי שתי דקות נתתי הסבר, גם ברמות ההתבטאות של התובע הזה במשפט הזה". לדברי אולמרט, עובדה היא שנזכר בפרטים אלו רק לפני חודשיים בעת פגישה עם עורכי דינו, ולא היה לו כל אינטרס להסתיר עובדות אלו בחקירתו.
קורב היקשה, אלו פעולות נקט אולמרט כדי להוכיח שסכומים אלו שולמו לישראל ורימון, ומדוע לא פנה לבנק. הוא השיב, כי העביר את הנושא לטיפול עורכי דינו והם יעשו את הנחוץ. קורב הציע לסייע לאולמרט באיתור מסמכי החשבון הרלוונטיים, ועל כך אמר אולמרט: "עם עזרה כזאת, לא צריך מי שיזיק לך". קורב ביקש לדעת כיצד חשב אולמרט לפרוע את החובות לישראל ולרימון בהיותו ביתרת חובה, ואולמרט השיב שאינו זוכר.
לקראת סיום הדיון טען קורב, כי שמע באחת ההפסקות שיחה בחדר השירותים בין אולמרט לעו"ד מיכה פטמן, בה אמר אולמרט שאינו מבין את קו החקירה. קורב ביקש להזהיר את אולמרט שאסור לו לדבר עם איש על חקירתו הנגדית עד סיומה. אולמרט טען, כי נראה שקורב עקב אחריו לשירותים. ארד העירה לאולמרט כבקשתו של קורב.
