יולדות המסרבות לניתוח קיסרי בשל חשד למצוקת עובר, נמצאות בסיכון מובהק לתמותת תינוקות בשיעור של פי 3.3 לעומת קבוצת היולדות שהסכימו לניתוח בהול. כך עולה ממחקר חדש שבוצע על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומבית החולים סורוקה, בראשותו של פרופ' אייל שיינר.
צוות המחקר, שכלל את ד"ר חלי ריבק, ד"ר אבי הרלב, פרופ' ארנון ויז'ניצר ופרופ' אייל שיינר מהחטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק תוצאות לידה של 203 נשים שסירבו להמלצה ללכת לניתוח קיסרי בהול בשל ניטור עוברי חשוד (חשד למצוקת עובר). תוצאות הלידה הושוו ל-10,741 לידות של נשים שהסכימו לניתוח קיסרי בשל חשד למצוקת עובר.
אומר פרופ' שיינר, שגם יזם את המחקר: "במיילדות על הרופא המטפל לדאוג למעשה לשני אנשים - לאם ולעובר. אחת הדילמות הקשות הינה מה לעשות במקרה של סירוב עיקש של היולדת ללכת לניתוח קיסרי בחשד למצוקת עובר. במצבים הללו פעמים רבות הצוות הרפואי עומד נואש מול התעקשות היולדת שמאמינה איכשהו שהכל יהיה בסדר, ולא מסכימה להמלצה לניתוח קיסרי בהול".
לדבריו, היולדות שסירבו לניתוח קיסרי היו באופן מובהק מבוגרות יותר וולדניות (בעברן היו יותר לידות). תוצאות ההריון היו באופן משמעותי סטטיסטית גרועות יותר בקרב ה"סרבניות" וגם לאחר ניטרול גורמים מערפלים כמו גיל האם, סירוב לניתוח קיסרי נמצא, כאמור, כגורם סיכון עצמאי מובהק לתמותת תינוקות, עם סיכון של פי 3.3 לתמותה לעומת קבוצת היולדות שהסכימו לניתוח קיסרי בהול.
ממצאי המחקר פורסמו החודש ב"עיתון הבינלאומי למיילדות וגינקולוגיה" - העיתון האירופי למיילדות וגינקולוגיה.
"תוצאות המחקר", מסכם פרופ' שיינר, "מחדדות את הבעייתיות הגדולה עימה מתמודד הצוות הרפואי. המחקר הראה באופן חד-משמעי שסירוב להמלצת הצוות הרפואי לניתוח בהול במקרה של ניטור עוברי חשוד הינו גורם סיכון מובהק לתוצאות לידה גרועות עד תמותה, ובמקרה הבא של סירוב אין ספק שנשתמש בתוצאות המחקר על-מנת להדגיש את חשיבות ההמלצות הרפואיות".
