בית המשפט המחוזי בירושלים הוציא (ג', 12.7.11) צו לחשיפת כל דפי החשבון והאסמכתאות בחשבונות עובר ושב של
אהוד אולמרט בכל הבנקים בין יוני 1996 ליוני 1998. הצו הוצא לבקשת התביעה, המבקשת להזים את טענתו של אולמרט, לפיה הכספים שקיבל ממשה טלנסקי וג'ו אלמליח בשנים 1998-1997 נועדו לכיסוי הוצאותיו במשפט החשבוניות בליכוד.
הסניגור, עו"ד
נבות תל-צור, לא התנגד לבקשה, אם כי אמר שגירסתו של אולמרט בנוגע להעברות אלו נדחתה על הסף בידי המשטרה. "כל מה שהאיש הזה עשה - נדחה", טען תל-צור. לדבריו, ההגנה עושה מאמצים להשיג אסמכתאות בנוגע להעברות אלו, לא בתיאום עם התביעה "ולא בשידור חי מול בית המשפט".
תל-צור טען, כי המשטרה בחרה להזמין שלושה דפי חשבון בלבד (יולי-אוקטובר 1997) בזמן חקירתו של אולמרט, במטרה להזים את גירסתו - וזאת בניגוד לחובתה למצוא גם ראיות לטובת החשוד. לדברי תל-צור, עו"ד
משה ישראל, שהיה מסניגוריו של אולמרט ושלדברי האחרון הכסף נועד לתשלום לו (וליחצ"ן רוני רימון), לא שמר את הקבלות על התשלום.
חשבון העו"ש של אולמרט נוהל בבנק הפועלים, ולדברי התביעה בבנקים אחרים היו לו רק פקדונות. עם זאת, מאחר שאולמרט אמר שייתכן שהיה לו חשבון נוסף בבנק אחר בסוף שנות ה-90, הוחל הצו על כל הבנקים שפעלו אז בישראל.
התובע, עו"ד
אורי קורב, והסניגור עו"ד רועי בלכר שוב התנגשו כאשר בלכר החל להעיר ולהתנגד, למרות שלא הוגדר כמי שמופיע בדיון ולא ישב בשורה הראשונה של עורכי הדין. קורב אמר, כי זו הפעם הראשונה בה הוא מופיע מול עורך דין שיושב מאחוריו. בלכר טען, כי אינו יושב שם בשל העדר כסאות, ואולמרט הציע לו את כסאו שלו, שכן ממילא הוא עומד בזמן עדותו. הנשיאה
מוסיה ארד איימה לצאת שוב להפסקה, כפי שנעשה בפעם הקודמת בה התנגשו השניים, וקבעה שאכן על הסניגורים להקפיד על הייצוג כפי שהם מודיעים מראש, ושבכל ישיבה ייצג את ההגנה רק סניגור אחד.
על-פי יומניה של
שולה זקן, בדצמבר 2003 העביר לה טלנסקי 72,500 דולר, מתוכם העבירה 7,500 דולר לאולמרט ואת היתרה - לעו"ד
אורי מסר. אולמרט השיב, כי לא זוכר העברה זו, אך סביר שאם זקן נתנה לו את הכסף - זקן גם דיווחה לו על התרומות שגייס טלנסקי. קורב שאל, האם היה זה דפוס פעולה, בו קיבל עשרות אלפי שקלים מזקן. אולמרט השיב בשלילה ואמר שבדרך כלל העבירה את הכספים ישירות למי שהיו מעורבים בפעילות. במקרה זה, אמר, נועד הכסף כנראה למימון עצרת גדולה בנושא ההינתקות שהתקיימה יום קודם לכן.
קורב טען, כי התביעה סבורה שייעוד הכסף היה שונה, ואולמרט אמור היה לדעת על הסכום כולו. אולמרט השיב, כי אכן קרוב לוודאי שזקן דיווחה לו על הסכום כולו. "אתה כל הזמן מנסה להכתיב שהתשובה תהיה לא רק בכיוון שאתה רוצה, אלא גם במילים שאתה רוצה", אמר אולמרט לקורב.
לטענת התביעה, טלנסקי העביר לאולמרט כספים מספר פעמים בשנת 2003, אך אולמרט אמר שהיה כנראה מקרה אחד בלבד - וזוהי ההעברה של דצמבר. "מר טלנסקי מסר אין ספור גרסאות בנוגע להעברה הזאת", אמר אולמרט וקורב השיב: "פחות ממך". לטענת קורב, במשטרה שלל אולמרט את האפשרות שטלנסקי העביר לו כספים ב-2003 למעט החזר הוצאות, ומדובר כעת בגירסה חדשה. אולמרט השיב, כי מעולם לא ביקש ולא קיבל מטלנסקי סכום כלשהו, שכן טלנסקי היה גייס כספים ולא הוצבו לו יעדים כספיים.
לדברי קורב, מכלול התנועות הכספיות, הרישומים של זקן ושיחות הטלפון בין זקן לטלנסקי מביאים למסקנה, שאותם 72,500 דולר הועברו לבקשתו של אולמרט. האחרון שב ואמר, כי לא ביקש מטלנסקי סכום כלשהו אי-פעם.
