אנשים עלולים להפוך תלויים במזונות טעימים ולפתח דפוס כפייתי של צריכת מזונות אלו, בדומה להתנהגות של מכורים לסמים או לאלכוהול. אלו הממצאים העולים ממחקר שהוצג בכינוס השנתי של האגודה לחקר התנהגויות עיכוליות (SSIB).
בעזרת שאלון שפותח במקור על-ידי חוקרים מאוניברסיטת ייל, קבוצה של גברים ונשים שמנים עברו הערכה על בסיס שבעה תסמינים, על סמך הערכה של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני לאבחון תלות בחומרים פסיכו-אקטיביים (לדוגמה, תסמיני גמילה, עמידות, שימוש מתמשך למרות בעיות וכו'). השאלונים הותאמו על-ידי החלפת המילה סמים במזון. על בסיס התגובות, המשתתפים סווגו כ"מכורים למזון", או כ"לא מכורים" ולאחר מכן שתי הקבוצות הושוו בשלושה תחומים רלוונטים להפרעות התמכרות קונבנציונליות: תחלואה נלווית, גורמי סיכון פסיכולוגיים ומוטיבציה חריגה לחומרים ממכרים.
למרות שהמכורים למזון לא היו שונים מהלא-מכורים בגילם או במשקל גופם (בהתאם לגובה), בקרב משתתפים אלו זוהתה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות אכילה ודיכאון, ותסמינים רבים יותר של הפרעת קשב וריכוז. בנוסף, למשתתפים אלו היו גם מאפיינים רבים של התנהגות אימפולסיבית, רגישות יתר או היענות חיובית לתכונות נעימות של מזונות טעימים והם נטו גם להתנחם דרך האכילה.
תוצאות המחקר מחזקות את הדעה כי התמכרות למזון היא מצב שניתן לזהות אותו בעזרת תסמינים רפואיים והוא מאופיין בפרופיל פסיכו-התנהגותי הדומה להפרעות של התמכרות לסמים.
הממצאים, מקווים החוקרים, יתנו דחיפה לחיפוש אחר תת-סוגים קליניים רלוונטים של השמנה המצביעים על רגישות פסיכולוגית וביולוגית שונה לגורמי סיכון סביבתיים. סוג זה של מידע יעזור לפתח גישות טיפול אישיות לאלו הנאבקים באכילת יתר ובעלייה מוגזמת במשקל.
