"כיום המוכר קובע את המחיר והצרכן יכול להחליט רק אם מעוניין לקנות או לא. בעידן האינטרנט המתקדם, על הקונה להכתיב את המחיר והברירה היחידה שתישאר למוכר היא אם למכור או לא", כך אמר השופט ד"ר אברהם טננבוים במסגרת יום עיון, אותו ערכה עו"ד רחל אלקלעי בלשכת עו"ד, מחוז ת"א, בסימן "הגנה על זכויות יוצרים באינטרנט: הרצוי והמצוי".
לדבריו, "ההורדות הלא חוקיות באינטרנט הן תופעה רחבה ונפוצה, בה כמעט כולם לוקחים חלק. מי שלא מוריד היום מוזיקה באינטרנט כנראה היה מילואימניק במלחמת ששת הימים". עוד הוסיף השופט טננבוים: "דווקא במציאות שכזו, על השוק להתאים את עצמו: הציבור דורש מודל חדש ויש לספק לו אותו. בעולם כבר קיימים מודלים כאלו דוגמת ה- shareware, שירותי הורדות תוכן בהם המשתמש בוחר אם לשלם או לא וכמה עבור התוכן שהוריד. יש שיטענו שהמודל הזה הוא לא ריאלי, אך לדעתי אין ספק כי זהו המודל שצריך להיות בנושא זכויות יוצרים באינטרנט. חברה שתנסה להילחם בנושא בדרך אחרת - תפסיד".
מעל 200 אורחים התכנסו באירוע שהתקיים ביום שני (11.7.11) בלשכת עורכי הדין בנושא החם של זכויות יוצרים באינטרנט, לרגל השקת ספרה של עו"ד רחל אלקלעי "ההגנה על זכויות יוצרים באינטרנט". ההיענות הרבה לכנס זה הינה חסרת תקדים ומעידה על חשיבותו של הנושא, כפי שאמר נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית פרלמן.
כל הדוברים בכינוס התייחסו לנושא ההורדות הבלתי חוקיות באינטרנט, ביניהם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון- גונן: "נדרשת העמקה בשיקולי מדיניות בעידן הדיגיטלי -מה אנחנו רוצים כחברה?" ד"ר אגמון-גונן השוותה את התחום לתחום אחר של קניין רוחני - סימני מסחר: "השאלה האם להתיר שימוש בארבעה פסים, למרות שהם דומים לשלושת הפסים של אדידס? היא השאלה בעייתית. פסים הם נחלת כלל הציבור".
עוד התייחסה אגמון-גונן גם לבעייתיות, שהיעדר סטנדרטים אחידים בתחום דיני האינטרנט בישראל והמקום הנרחב, שמשאירה החקיקה לפרשנות השופטים. "השופטים נדרשים לשמור על הגבול שקבע המחוקק, אך במציאות בה מערכת המשפט מורכבת מהמון שופטים (עדין מעט ביחס לעומס הקיים) אי-אפשר להשאיר כל כך הרבה מקום לפרשנות".
יו"ר ועדת קניין רוחני בלשכת עורכי הדין, עו"ד
ליעד וטשטיין, שפתח את האירוע, התייחס גם הוא למצב הבעייתי בהקשר זכויות יוצרים וקניין רוחני בישראל: "ישראל מדורגת מדי שנה במקום הראשון ברשימה השחורה של מפירי זכויות יוצרים (USRP). בעוד כל מדינות ה-
OECD חתומות על אמנות להגנה על זכויות יוצרים וקניין רוחני באינטרנט או מבצעות חקיקה ברורה המסדירה את הנושא, ישראל נתפסת כמדינה פיראטית. למדינה מפותחת כמו ישראל, מדינת מחקר ופיתוח אין הצדקה ואין את הפריבילגיה לתיוג שלילי זה". עו"ד וטשטיין ברך את עו"ד אלקלעי: "ספרה של עו"ד אלקלעי הוא תוספת חשובה לספרות המשפטית בנושא קניין רוחני. הספר מספק דיון מקיף ומרתק בסוגיית הפרטית של זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי ומספק מסגרת תיאורטית חשובה".
את האירוע חתמה עו"ד רחל אלקלעי בטענה כי: "כיום מי שגולש באינטרנט הוא כמו נהג הנוהג בערפל: יכול להיפגע ויכול גם לפגוע גם אם לא במודע". עו"ד אלקלעי דיברה בשבחם של מודלים עסקיים, המתחרים עם תופעת הפיראטיות כמו חנות ה-ITUNES של אפל וציינה אף היא כי יש לעודד מודלים אלה ודומיהם, דוגמת ההסדר מהסוג שהגיע אליו אתר יוטיוב עם אקו"ם בישראל, בעניין תשלום ליוצרים הישראלים.
עם זאת טענה אלקלעי, כי למרות ההצעה של ד"ר טננבוים, השוק רחוק מלהיות במצב אידיאלי ועל כן, עדיין יש להגן על היוצרים, המעוניינים להתפרנס מעבודתם המפורסמת באינטרנט, כדי לעודד את המשך היצירתיות והפרנסה ממנה במספר דרכים: חינוך הציבור כי הורדות באינטרנט אינן חוקיות, השלמת הסדרי חקיקה בישראל, כפי שמקובל במדינות אחרות בעולם, התאמת הפיצויים הנפסקים כיום לתקרה המותרת בחוק של עד 100,000 שקלים וכן להתאימם לפיצויים הגבוהים שנפסקים כיום על הפרת זכויות יוצרים בדפוס. זאת מכיוון שהנזק הנגרם מהעתקה פיראטית באינטרנט עולה בדרך כלל בהיקפו על הנזק הנגרם מהעתקה פיראטית בדפוס".
