הכנסת אישרה (יום ד', 13.7.11) בקריאה טרומית את הצעתה של ח"כ
זהבה גלאון (מר"צ) והצעה זהה של ח"כ
דליה איציק (קדימה) לביטול מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים, ברוב של 67 תומכים, הכוללים כמובן גם חברים מן הקואליציה, מול מתנגד אחד בלבד, שר האוצר
יובל שטייניץ. יש לציין, כי הנהלת הקואליציה אפשרה חופש הצבעה בחוק.
משמעות הצעת החוק של גלאון היא שנשים שתהיינה מעוניינות בכך, תוכלנה להמשיך לעבוד עד גיל 67, וגיל הפרישה הרשמי ימשיך לעמוד על 62.
"ההצבעה בעד הצעת החוק שלי, לביטול העלאת גיל הפרישה לנשים, היא סטירת לחי להמלצות הוועדה הציבורית, שקבעה שיש להעלות את גיל הפרישה ל-67", אמרה גלאון בעקבות התוצאות. " לא ניתן להעלות את גיל הפרישה כל עוד המדינה לא הוכיחה שהיא הצליחה לצמצם את הפערים העמוקים בין נשים לבין גברים בשוק העבודה: פערים בשכר, בדפוסי התעסוקה, בגובה הפנסיה ובזכויות סוציאליות. יש לייצר מדיניות תעסוקתית שתמנע פגיעה בביטחון הסוציאלי של נשים".
לדברי גלאון, נשים הן עדיין סקטור מופלה לרעה בשוק העבודה בכלל ובגילאים המבוגרים בפרט. היא ציינה כי נשים רבות נפלטות משוק העבודה בגילאי 55-50 ולפיכך דחיית גיל הזכאות לפנסיה דנה ציבור גדול של נשים לחיי עוני ומחסור במשך שנים נוספות. "נשים מהוות כ-70% מהמשתכרים שכר מינימום במשק, והן מהוות 90% מהמועסקים במקצועות השוחקים - אחיות, עובדות סוציאליות, מורות - והן גם נשחקות בשל עבודות הבית. נוסף על כך, המדינה אינה מעסיקה נשים מבוגרות".
דליה איציק אמרה כי "הוכחנו לאנשי האוצר שהם לא יכולים לפגוע באזרחי המדינה ללא הגבלה, כי מסתבר שיש גזירות שהציבור פשוט לא יכול לעמוד בהן. השוויון לא מתחיל מהסוף - השוויון מתחיל בהתחלה - שוויון בתעסוקה, שוויון בהזדמנויות".
הסתדרות העובדים הלאומית בירכה על החלטת מליאת הכנסת שאישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק. מלכה קוזלוביץ, יו"ר הוועדה למעמד האשה בהסתדרות העובדים הלאומית, אמרה כי "הגיע הזמן לדאוג לשיוויון נשים עם כניסתן למעגל העבודה תחת הניסיון לדאגה לשיוויון עם צאתן לגיל הפרישה".
האוצר עוד לא מוותר האוצר מצידו עדיין צפוי לקדם במושב החורף את הצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים. על-פי ההצעה, המהלך יתבצע בצורה הדרגתית של כ-15 שנה, כך שגיל הפרישה יעלה ל-64 עד לשנת 2017 ובהמשך יועלה לגיל 67 עד שנת 2026.
כמו-כן, הוועדה ממליצה על מגוון של כלים לעידוד תעסוקת עובדים בגילאים מבוגרים, תוך שימת דגש מיוחד על תעסוקת נשים. אלו כוללים, בין היתר, הסברה למעסיקים, ביצוע הכשרות מקצועיות להתאמת כישורי העובדים לתנאי העבודה המשתנים, והארכת תקופת תשלום דמי אבטלה לנשים מעל גיל 62.