היועץ המשפטי לממשלה לא התבקש לחוות את דעתו על הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית נגד הבנקים למשכנתאות, במסגרתו יתרמו 17 מיליון שקל לעמותות שונות, ובלשכת היועץ למדו על ההסכם רק מפרסומו בתקשורת. כך נודע ל-News1.
חוק התביעות הייצוגיות אינו מחייב לבקש את חוות דעתו של היועץ המשפטי, אך בתי המשפט נוהגים לבקש זאת, מתוך תפיסה לפיה הוא המייצג את עמדת הציבור שאינו צד לתביעה. העובדה שעמדתו של היועץ המשפטי לא התבקשה דווקא בהסדר בהיקף כה גדול, מעוררת תמיהה.
עובדה זו מצטרפת לשורת התהיות סביב ההסכם, כפי שנחשפו ב-News1, ובמיוחד למה שנראה כמהלך מכוון שמטרתו להסתיר את פרטי ההסכם מעיני הציבור. רשימת העמותות לא פורסמה בידי בית המשפט, וכך גם חלוקת התשלום בין הבנקים השונים - פועלים, לאומי למשכנתאות, מזרחי-טפחות, הבינלאומי וירושלים. כעת מתברר, כאמור, כי גם היועץ המשפטי לממשלה לא הוכנס בסוד הפשרה, שגיבש השופט העליון בדימוס
תאודור אור במסגרת הליך גישור.
בליבו של ההסדר עומד תרומתם של הבנקים לעמותות, אשר תבוא במקום פיצוי פרטני למי שנפגעו מהתנהגותם הבלתי חוקית של הבנקים שהביאה להגשת התביעה - גביית עמלות ממכירת ביטוחים ללווים והתניית שירות בשירות. לעומת זאת, התובעים הייצוגיים יקבלו מיליון שקל, ועורכי דינם - 2 מיליון שקל.
עוד נחשף, כי לפחות לתשע מבין 13 העמותות שיקבלו את התרומות (בהתאם להסדר המקורי) יש קשרים שוטפים עם הבנקים התורמים. הדבר בולט במיוחד במישור הפרסונלי: מנכ"ל לאומי,
גליה מאור; יו"ר מזרחי-טפחות,
יעקב פרי; והמשנה למנכ"ל פועלים, ענת לוין - כל אלו חברים בהנהלות הציבוריות של שלוש מבין העמותות. מהחלטת השופטת
דרורה פלפל לאשר את ההסדר עולה, כי היא ידעה באופן כללי על קיומו של קשר בין הבנקים למקצת מהעמותות, אך עולה חשש שפרטי הקשרים לא הובאו לידיעתה.
פרטים תמוהים נוספים בהסדר נוגעים להתערבותה של פלפל ולהחלטתה לכפות על הצדדים לתרום לשתי עמותות ספציפיות שבחרה, והעוסקות בבעלי חיים; והאפשרות שגם עמותה שהקימה אחת התובעות הייצוגיות תקבל תרומה.
משרד המשפטים מסר בתגובה: "לא הוגשה עמדת יועץ בתיק וכשנקבל את ההחלטה נלמד אותה".