אנשים מבוגרים הצורכים כמות מעטה מדי של ויטמין C במסגרת התזונה עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח קטרקט. אלו ממצאי מחקר חדש שנעשה בהודו.
קטרקט מאופיין בערפול עדשת העין והוא גורם בדרך כלל לבעיות ראייה אצל אנשים מבוגרים. מספר מחקרים, למרות שלא כולם, גילו כי אנשים עם צריכה גבוהה יותר של חומרים נוגדי חמצון, כולל ויטמין C, נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח את המצב.
אך מחקרים אלו נעשו במדינות מערביות ולא במדינות בעלות הכנסה נמוכה כמו הודו, היכן שרמות ויטמין C אצל רוב האנשים נוטות להיות נמוכות מאוד, ושיעור הקטרקט גבוה במיוחד.
לצורך המחקר החדש, החוקרים בדקו יותר מ-5,600 הודים בוגרים בגילאי 60 ויותר לצורך אבחון קטרקט. הם ראיינו גם את המשתתפים לגבי הרגלי תזונה וסגנון חיים, ומדדו את רמות הוויטמין C בדם. בסה"כ, קרוב ל-37% ממשתתפי המחקר סבלו מקטרקט. אך הסיכון ירד ככל שרמות ויטמין C בדם עלו וצריכת הוויטמין עלתה.
אצל כרבע מהמשתתפים שהיו עם רמות ויטמין C הגבוהות ביותר, הסיכון לקטרקט היה נמוך ב-39% בהשוואה לסיכון של אנשים עם הרמות הנמוכות ביותר של הוויטמין. ההשפעה נשארה גם כשנלקחו בחשבון גורמים כמו הכנסה, הרגלי עישון, לחץ דם גבוה וסוכרת.
יחד עם זאת יש לציין כי רמות ויטמין C היו באופן כללי מאוד נמוכות. יותר ממחצית ממשתתפי המחקר סבלו מחוסר בוויטמין, ולמשתתפים ב-30% הנמוכים ביותר היו ריכוזים נמוכים של הוויטמין, אפילו מתחת לרמת הזיהוי (2 מיקרומול לליטר). כל רמה הנמוכה מ-11 מיקרומולים לליטר נחשבת כמחסור בוויטמין C. בנוסף, גם בקבוצה עם רמות הוויטמין C הגבוהות ביותר, הכמות האופיינית הייתה 38 מיקרומילים בלבד לליטר. לעומת זאת, במחקרים בנושא קטרקט שנעשו באירופה ובארצות הברית, לקבוצות עם הרמות הגבוהות ביותר של הוויטמין היו רמות של 70 מיקרומילים או יותר.
אין הוכחות הממצאים, שפורסמו בכתב העת "Ophthalmology", אינם מוכיחים כי כמות מספיקה של ויטמין C מגנה מפני התפתחות קטרקט, למרות שהחוקרים סבורים כי זה בהחלט מתקבל על הדעת מבחינה ביולוגית. ויטמין C הוא חומר נוגד חמצון, כלומר עוזר להגן על תאי הגוף מנזק שנגרם מלחץ חמצוני.
מחקרים מעבדתיים ומחקרים שנעשו בבעלי-חיים הראו כי ויטמין C משחק תפקיד חשוב מאוד בהגנה על עדשות העיניים מפני לחץ חמצוני. העין רגישה במיוחד ללחץ חמצוני מאחר שהיא איבר הראייה של הגוף. האור חיוני לראייה אך האור גם מזיק, והעדשות סופגות את הקרינה האולטרא-סגולית שהיא מקור עיקרי ללחץ חמצוני.
יחד עם זאת, הסבירות הביולוגית אינה מצדיקה להמליץ לאנשים לצרוך כמויות גדולות של תוספות ויטמין C כדי למנוע התפתחות קטרקט.
לממצאים החדשים יש למעשה רלוונטיות בעיקר לתושבי הודו, היכן שרמות הוויטמין C בדרך כלל נמוכות. כמו-כן, יש להן השלכות למדינות אחרות בעלות הכנסה נמוכה, למרות שיש לחזק את הממצאים במחקרים נוספים. במדינות מערביות המחקרים הניבו תוצאות סותרות. יתרה מכך, ניסויים רפואיים שבדקו מינונים גבוהים של ויטמין C ושל חומרים נוגדי חמצון אחרים למניעת קטרקט לא הצליחו להוכיח השפעה מגנה.
אחת הסיבות יכולה להיות שאנשים במדינות בעלות הכנסה גבוהה, עם הרגלי תזונה בריאים, גם נהנים מרמות מספיקות של ויטמין C ולמינון נוסף מגלולה יש יתרון מועט ביותר. ויטמין C מסיס במים וכמויות עודפות ממנו מופרשות במהירות מהגוף. אפשרות נוספת היא שצריכת חומרים מזינים בצורה של גלולה אינה מחקה במדויק את ההשפעות שיש לתזונה בריאה.
מזונות עשירים בוויטמין C כוללים פירות הדר כמו תפוזים ואשכוליות, פלפל ירוק ופלפל אדום, קיווי, תותים, ברוקולי ועגבניות.
