ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 18.7.11) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שזכה לכינוי "חוק ישראכרט", המתקן את חוק הבנקאות בכל הנוגע לסליקת עסקות בכרטיסי אשראי. עם זאת, בניגוד להצעת הממשלה שדרשה שהסעיף ייכנס לתוקף מיד עם אישור החוק, ובניגוד לבקשת מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, שדרש לדחות את כניסת החוק לתוקף למשך שנתיים עד שלוש שנים, הוועדה קבעה כי הוא ייכנס לתוקף שישה חודשים לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק קובעת כי מי שהנפיק 10% או יותר מכרטיסי האשראי או מסך העסקות בכרטיסי אשראי נחשב למנפיק גדול והוא יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו באמצעות כרטיסי החיוב שלו. ההצעה צפויה להגביר את התחרות בשוק הסליקה ותאפשר בעיקר לבעלי עסקים קטנים, להם כוח מיקוח קטן יותר, לבחור עם איזו חברת אשראי להתקשר על-מנת לכבד את הכרטיסים העיקריים (כאל, לאומי כארד וישרכארט) שקיימים היום בשוק.
כמו-כן, הצעת החוק מאפשרת כניסה של מתחרים חדשים לשוק הנפקת כרטיסי האשראי. היום למנפיקים חדשים יש חסם כניסה גבוה מכיוון שאין להם תשתית סליקה. הצעת החוק קובעת כי חברות שסלקו 20% או יותר מהעסקות תחוייבנה לסלוק עסקות של מנפיקים אחרים. מנפיקים חדשים יוכלו, למעשה, להשתמש בתשתית הסליקה הקיימת של החברות ולא יצטרכו להקים תשתית סליקה חדשה משלהם.
בהצעת החוק מוסדרים גם נושאים נוספים, כמו למשל חיוב גופים שעוסקים בסליקה בקבלת רישיון מנגיד בנק ישראל, הסמכת המפקח על הבנקים לפקח על שוק כרטיסי האשראי.
סעיף חשוב נוסף בהצעת החוק מתייחס לשוק הניכיון והוא כולל מהלך שנועד להסיר חסמים בשוק ולאפשר הגדלת הפעילות לטובת העסקים. כיום בית עסק נדרש לקבל את הסכמתה של חברת כרטיסי האשראי על-מנת לבצע ניכיון עסקות שבוצעו בכרטיס אשראי. לרוב, חברות האשראי מערימות קשיים על בתי העסק כאשר הם מבקשים להתקשר עם חברת ניכיון שאינה בבעלותן. בהתאם להצעת החוק, חברות כרטיסי האשראי לא יוכלו למנוע מבית עסק להתקשר עם חברת ניכיון.
הצעת החוק, אשר גובשה על-ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר בשיתוף בנק ישראל ומשרד המשפטים, נולדה בעקבות המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת כשלי השוק במערך סליקת כרטיסי אשראי בישראל שמונתה באוגוסט 2005. במהלך גיבוש הצעת החוק, ערך אגף החשב הכללי בחינה מעמיקה של השוק שכללה פגישות עם כל הגורמים הרלוונטים בענף לרבות כל חברות כרטיסי האשראי, חברות הניכיון, חברות הביטוח, חברות קמעוניות ועסקים קטנים. כמו-כן, ערך האגף בדיקה של הרגולציה הממשלתית הקיימת בעולם.
שטייניץ: "עוד צעד לצמצום הריכוזיות" שר האוצר
יובל שטייניץ ציין בתגובה כי "זהו עוד מהלך חשוב נגד הריכוזיות במשק ולהגברת התחרותיות שיתרום תרומה משמעותית לפיתוחם ושגשוגם של עסקים קטנים בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בפריפריה".
שטייניץ הסביר כי ישנה כבילה של עסקים לישראכרט, שלא מאפשרת לסולקים אחרים לסלוק את כרטיסי האשראי שלה וגובה עמלת סליקה גבוהה. "נוצר הצורך לקטוע את הכבילה הזו ולאפשר לעסקים לבחור חברת סליקה כרצונם", אמר. הוא הוסיף כי קיבל את ההצעה של יו"ר ועדת הכלכה, ח"כ
כרמל שאמה-הכהן, לפיה חברה שמנפיקה 10% מכרטיסי האשראי במשק או סולקת 10% מסך העסקות במשק תחויב לפתוח את כרטיסה לסליקה צולבת, אלא אם שר האוצר מצא טעמים מיוחדים לפטור אותה מכך. עוד הסביר שטייניץ, כי ההצעה תאפשר לשר האוצר לראות מספר מותגים של אותה חברה ככרטיס אחד.
סגן החשבת הכללית,
אבי גבאי, הוסיף כי "פתיחת השוק לתחרות תשפר בעיקר את מעמדם של בתי העסק הקטנים בארץ בכלל ובפריפריה בפרט, תשפר את השירות שחברות האשראי מעניקות לעסקים הקטנים, תוביל לירידה בעמלות בתי העסק אשר ואנו מקווים שבסופו של דבר תוביל גם לירידת מחירים לצרכן".