קיבוץ יקבל פיצוי על היעדרות עובדים בזמן מלחמת לבנון השנייה, רק כאשר מדובר בעובדים יצרניים. כך קובעת (17.7.11) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דניה קרת-מאיר.
מס רכוש דחה את בקשתו של קיבוץ רמת יוחנן הסמוך לקריית אתא, לקבל פיצויים גם על היעדרות עובדים מינהליים, כגון העובדים בבית הילדים ובחדר האוכל. הקיבוץ ערער על ההחלטה, אך קרת-מאיר דחתה את ערעורו.
תחילה מציינת קרת-מאיר, כי בית המשפט מצווה על איפוק רב בבואו לשקול את האפשרות להתערב במדיניות הכלכלית של הממשלה, כאשר זו נקבעה בחקיקה ראשית ובחקיקה משנית. במקרה הנדון מדובר בחקיקה משנית - תקנות שהתקין שר האוצר ביולי ובספטמבר 2006.
בהסתמכה על פסיקת בית המשפט העליון אומרת קרת-מאיר, כי הפיצוי נועד, באופן חד-משמעי, למעסיקים בלבד ובא לשפותם על חובתם לשלם את שכר עובדיהם גם כאשר אלו נעדרו בשל המלחמה. הפיצוי מיועד לעסק שיש לו פדיון ורווחים, גם כאשר הפדיון איננו נגזר בהכרח מפעילות יצרנית של עובדים, ויש לפסוק פיצוי למי שלא עלה בידו לייצר הכנסה.
לאור זאת, אומרת קרת-מאיר, צדקה ועדת הערר כאשר קבעה שהפיצוי יינתן רק לעובדים יצרניים. זאת, גם כאשר הדבר יוצר אבחנה - למשל - בין עובדי חדר האוכל הצמוד למפעל, לבין עובדי חדר האוכל של יתר חברי הקיבוץ.
