עו"ד
אורי מסר קיבל שכר טירחה של 100,000 דולר תמורת ייצוג יזמי מפעל הסיליקט בדימונה. כך טוען (א', 24.7.11) התובע, עו"ד
אורי קורב, לקראת סיום החקירה הנגדית במשפט אולמרט. בהיותו שר התמ"ת השתתף
אהוד אולמרט בדיונים בנושא המפעל, והמדינה טוענת שהיה בכך משום הפרת אמונים בשל יחסיו הקרובים עם מסר.
קורב הציג לאולמרט שורה של מסמכים המצביעים על טיפולה של לשכתו בנושא הסיליקט, והשופט
יעקב צבן שאל האם היה זה "טיפול-יתר" דווקא בפרויקט זה. אולמרט השיב, כי מדיניותו הייתה שיש לדחוף במהירות האפשרית כל פרויקט שעלה לדיון. "חשבתי שתפקידו של שר הוא לא רק לדבר אלא לעשות, ואם מחליטים להקים מפעל בדימונה - שהוא יקום בדימונה", הוסיף.
קורב הצביע על כך שאולמרט קיבל 7,500 שקל ממסר ארבעה ימים לפני שהסיע את מסר להנחת אבן הפינה למפעל הסיליקט, וכי חודש קודם לכן העבירה
שולה זקן למסר כספים שקיבלה מטלנסקי. אולמרט השיב, כי לא הייתה כל מניעה שמסר ייצג את היזמים. "כל היתר לא רלוונטי", קבע אולמרט.
עוד הראה קורב, כי ב-21.7.2004 קיים אולמרט פגישה בנושא הסיליקט בה השתתף מסר. בו ביום נפגש עם
גיל מסטיי, יזם פרויקט כרמיה, וגם בפגישה זו השתתף מסר - הפעם כבא-כוחו של אולמרט. "אסור היה לך בנסיבות העניין לשבת איתו ואתה הבנת את זה היטב", טען קורב. אולמרט השיב, כי מדובר בצירוף מקרים בלבד, וכי בפגישה בנושא הסיליקט - אותה יזם ראש עיריית דימונה - השתתפו כ-20 איש ולא מסר לבדו.
"שמן ביקשה משהו אחר לגמרי" בהמשך עדותו נחקר אולמרט על קביעת ההיטל על ייבוא שמן וכופסאות באוגוסט 2003, נושא בו ייצג מסר את חברת שמן. אולמרט החליט על היטל גבוה מזה שתכנן במקור הדרג המקצועי, לטענת המדינה - בעקבות מעורבותו של מסר. אולמרט אמר, כי פעל על-פי המלצתו של מנכ"ל משרדו,
רענן דינור, ועל-פי דברי אנשי המקצוע מאוחר יותר - ברור לו שהחלטתו הייתה נכונה.
לדברי אולמרט, חברת שמן רצתה שההיטל יעלה מ-5.5%-4.5% לשיעור של 8%-7%, בעוד אנשי המקצוע המליצו על 4.5%-3.5%, והוא החליט על 5%-4%. "שמן ביקשה משהו אחר לגמרי. בניגוד לבקשה להעלאה של ההיטל, אני הורדתי אותו", הדגיש. קורב שאל, האם אולמרט היה מודע לכך שכל שינוי של אחוז או אפילו חצי אחוז, הוא קריטי מבחינת שמן. אולמרט השיב, כי סבר שהוא מבצע שינוי נכון, סביר ומידתי, מה עוד שעשה ההיפך ממה שרצתה שמן.
"לא ניתנה לאנשי סבג עדיפות כלשהי" נושא נוסף היה טיפולו של אולמרט במיזם להקים מפעל בדק מטוסים בנבטים, כאשר מסר ייצג את ראש עיריית דימונה לשעבר, גבי סבג. אולמרט טען, כי הסיוע שהעניק ליזמים המקוריים - יואש צידון ו
רפי איתן - היה גדול לאין ערוך מזה שהעניק לסבג. עוד טען, כי קבוצת סבג הסכימה לצאת למכרז על הפרויקט, בעוד צידון הוא שהתנגד לכך. "בכל דרך, בכל מניפולציה שהתובע ינסה להציג את זה - לא ניתנה לאנשי סבג עדיפות כלשהי", הוסיף אולמרט. הוא טען, כי קורב אינו מתמצה בחומר הנוגע לפרשה זו.
אולמרט טען, כי צידון אף עתר לבג"ץ בדרישה לקבל את המיזם ללא מכרז, בעוד קורב הגיש מסמכים שלגישתו הוכיחו את ההיפך. ואולם, בתשובה לשאלתו של השופט
משה סובל אישר קורב, כי בתשובתה לעתירה גרסה גם המדינה, כי צידון מבקש פטור ממכרז. לדברי אולמרט, עמדתו לכל אורך הדרך הייתה שיש לצאת למכרז, "והיא באה לידי ביטוי במסמכים שמשום מה בחרת לא להציג אותם".
עו"ד רועי בלכר הירבה להתערב ולהתנגד בכעס רב בשעות האחרונות של העדות, תוך התקפות חריפות על קורב, אך רוב התנגדויותיו נדחו. צבן העיר לו: "במשך כל 20 הישיבות הוא [אולמרט - א.ל.] לא השתוקק כל כך לענות על שאלות. תן לו חבל".
קורב הציע לאולמרט מסמך ששלח אליו צידון, ולאחר מכן נשלח מהפקס של שולה זקן למשרדו של מסר. אולמרט השיב, כי מעולם לא עשה מעשה שכזה ולא הורה לעשות אותו.
