הפתרון להפרעות אכילה, שניתן כיום במסגרת אשפוז בבתי-החולים - העלאת משקל הגוף ושחרור החולה מבית-החולים כאשר אין עוד סכנה מיידית לחיים - הוא פתרון חלקי בלבד, ואינו מקדם את הטיפול בהפרעות אכילה. כך על-פי נתונים שהוגשו לקראת הדיון מחר בוועדה לקידום מעמד האישה.
במשרד הבריאות יש הסבורים כי האחריות לטיפול בבעיות גופניות שונות, שנגרמו מהפרעות אכילה בעלות אבחון פסיכיאטרי, היא של קופות-החולים. קושי זה עלול לגרום במקרים מסוימים לעמימות בנוגע לכללי הזכאות לקבלת השירותים ולהשפיע על האפשרות לממש את הזכות לטיפול.
בכנסת ה-17, הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז-2007. הצעה זו עברה בקריאה ראשונה ביולי 2007, והועברה לדיון בוועדת משנה שהקימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לטיפול בה. בכנסת הנוכחית הוחל עליה דין רציפות וכיום ההצעה מצויה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
כיום בישראל יש מרכז ייעודי אחד בלבד לטיפול בהפרעות אכילה - בבית-החולים ע"ש שיבא בתל-השומר. כ-60% מכלל האשפוזים במרכז הם אשפוזים חוזרים. במחלקה לטיפול בקטינים הסובלים מהפרעות אכילה יש 20 מיטות אשפוז, וגם שם יש, באופן קבוע, רשימת המתנה; כמו לגבי הבגירים, גם תקופת ההמתנה של קטינים היא בלתי סבירה ולעתים נמשכת חודשים מספר. מטופלים ובני משפחותיהם נאלצים להשקיע מאמצים רבים כדי להגיע לשם לטיפול או לליווי, מכל אזורי הארץ.
מרכז ייעודי נוסף אמור להיפתח בספטמבר 2011 בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע לקטינים בלבד. במרכז יפעל צוות רב-תחומי אשר יכלול גם אנשי הצוות מומחים בתחום בריאות הנפש וגם מומחים בתחומים פרא-רפואיים: רופאים פסיכיאטריים, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, מרפאה בעיסוק, דיאטניות, אנשי צוות סיעודי ומדריכים חברתיים.
בנוסף למסגרות ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה שצוינו לעיל, במחלקות פסיכיאטריות בבתי-החולים הכלליים ברחבי הארץ ישנן מספר מיטות אשפוז מלא ועמדות טיפול יום לטיפול בהפרעות אלו: בצפון בבית החולים זיו עשר עמדות טיפול יום לקטינים ובבית החולים רמב"ם בחיפה עשר עמדות טיפול יום לבגירים; באזור ירושלים בבית החולים הדסה עין כרם ישנן חמש מיטות אשפוז מלא ושלוש מיטות אשפוז יום לקטינים; באזור המרכז, בבית החולים אסף הרופא ישנן עשר עמדות טיפול יום בקטינים ובמרכז רפואי "רעות" עשרים עמדות כאלו לבגירים. כ-9% מכלל המיטות באשפוז פסיכיאטרי מיועדות לטיפול בהפרעות אכילה.
כיום פועלים בישראל שני הוסטלים שיקומיים (בתים שיקומיים) בקהילה לטיפול בהפרעות אכילה. הבתים הוקמו לפני כמה שנים (לפני ארבע שנים הוקם הוסטל במחוז מרכז, בהוד-השרון, ולפני כשנתיים הוקם הוסטל בצפון, ברמת-ישי) כדי לתת מענה שיקומי לצעירים (בני 35-18) הלוקים בהפרעות אכילה, מצויים לאחר תקופת אשפוז וזקוקים לשיקום. המטופלים בבית השיקומי במרכז הארץ יוצאים מההוסטל, עובדים ולעתים לומדים, ואף רשאים לאכול ארוחות מסוימות בבית.
במסגרת השירותים של קופות-החולים, הלוקים בהפרעות אכילה יכולים לקבל טיפול של פסיכיאטרים, פסיכולוגים ודיאטנים שעובדים בהסדר עם הקופות. ב"מכבי שירותי בריאות" מציינים כי שירותים הניתנים במסגרת הקופה אינם מספקים והמטופלים נופלים בין הכיסאות ונאלצים לפנות באופן פרטי לנותני שירותים - לעתים אנשים שאינם מקצועיים - ועל כן נגרמים להם נזקים אחרים.
