דיכאון משפיע על 121 מיליון איש בעולם כולו. המצב יכול לפגוע ביכולת לעבוד וביכולת לבנות מערכות יחסים ולהרוס את איכות החיים. במצב החמור ביותר, דיכאון עלול להוביל להתאבדות והוא אחראי ל-850,000 מקרי מוות בכל שנה.
מחקר חדש ערך השוואה בין מצבים חברתיים לדיכאון ב-18 מדינות בעולם.
במסגרת סקירה יזומה של ארגון הבריאות העולמי (WHO), חוקרים מ-20 מרכזים שיתפו ביניהם פעולה כדי לחקור את שכיחות הדיכאון בעולם. ההגדרה של דיכאון (Major Depressive Episode) ניתנה לאנשים שענו על חמש מתוך תשע קטגוריות שכללו עצבות, איבוד עניין או הנאה, תחושת אשמה או ערך עצמי ירוד, הפרעות שינה או תיאבון, רמת אנרגיה נמוכה ורמת ריכוז נמוכה.
על בסיס ראיונות מעמיקים עם למעלה מ-89,000 איש, החוקרים גילו כי 15% מהאוכלוסיה במדינות בעלות הכנסה גבוהה (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסיה במדינות בעלות הכנסה בינונית/נמוכה) היו בסבירות גבוהה לסבול מדיכאון לאורך חייהם כש-5.5% סבלו מדיכאון בשנה האחרונה. שכיחות הדיכאון הייתה גבוהה יותר במדינות בעלות הכנסה גבוהה (28% בהשוואה ל-20%) והייתה גבוהה במיוחד (מעל 30%) בצרפת, בהולנד ובאמריקה. המדינה עם השכיחות הנמוכה ביותר של דיכאון הייתה סין - 12%. לעומתה, שכיחות הדיכאון הייתה גבוהה ביותר בהודו - כמעט 36%.
חלק מההיבטים היו דומים בקרב מספר תרבויות. החוקרים גילו כי שכיחות הנשים הסובלות מדיכאון גבוהה פי שניים מזו של הגברים ואובדן של בן או בת זוג, בין אם במקרה של מוות, גירושים או פרידה, שהיה הגורם העיקרי שתרם למצב. לעומת זאת, ההשפעה של הגיל השתנתה בין מדינה למדינה. הגיל בו פיתחו אנשים דיכאון בפעם הראשונה היה כמעט שנתיים מוקדם יותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה, בעוד שרמת קושי גבוהה יותר וגיל מאוחר של ההתקף האחרון היו בולטים יותר אצל אנשים ממדינות עם הכנסה גבוהה.
זהו המחקר הראשון המשתמש בשיטה סטנדרטית כדי להשוות בין דיכאון לאורך תרבויות ומדינות. החוקרים הצליחו להראות כי דיכאון מהווה דאגה בריאותית-ציבורית הולכת וגוברת לאורך כל אזורי העולם והוא קשור בצורה משמעותית למצבים חברתיים. הבנת דפוסי הדיכאון והגורמים לו יכולה לעודד יוזמות עולמיות שיפחיתו את השפעת הדיכאון על חייהם של אנשים רבים והורדת העול הכבד הנופל על החברה כתוצאה מהמצב.
