ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) בחמשת הבנקים הגדולים פחתה ריאלית בכ-8%, מ-15.59 ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2010, ל-14.98 ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2011. כך עולה (יום ג', 26.7.11) מדוח הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל שהוצג בוועדת הכלכלה. במהלך השנתיים וחצי האחרונות חלה ירידה ריאלית של כ-16%.
עוד עולה מהדוח כי במהלך תקופה הדיווח לא חל שינוי במחירים התעריפיים של השירותים הנפוצים: ניהול חשבון עובר ושב והחזקת כרטיס אשראי. במהלך שלוש השנים האחרונות לא הועלו תעריפי השירותים האמורים בעובר ושב.
בבדיקת עלות חודשית ממוצעת בפועל המתבססת על פרופיל פעילות ספציפי בכל בנק עלה כי כ-86% ממשקי הבית, המחזיקים חשבון עו"ש, משלמים בעבורו פחות מ-15.7 ש"ח בחודש.
מהשוואה המתבססת על פרופיל פעילות אחיד עלה כי בכלל המערכת הבנקאית, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון בבנק יהב היא הזולה ביותר (6.1 ש"ח) ונמוכה בכ-70% מהעלות בבנקים: ערבי ישראלי, איגוד והבינלאומי, שהם היקרים ביותר (מעל 22 ש"ח). מבין חמשת הבנקים הגדולים, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון הזולה ביותר נמצאה בבנק הפועלים (12.9 ש"ח), והיקרה ביותר – בבנק הבינלאומי (22.3 ש"ח). בהשוואה של עלות תעריפית לפרופיל הפעילות האחיד נמצא כי בנק יהב הוא הזול ביותר, ואילו בנק איגוד ובנק מסד הם היקרים ביותר. בבנק מסד ובבנק אוצר החייל נרשמו הפערים הגבוהים ביותר בין העלות התעריפית לבין העלות בפועל, הנובעים על-פי רוב ממתן הנחות והטבות למגזרים מסוימים.
הדוח גם מראה כי נמשכת ירידה הדרגתית בהוצאה החודשית הממוצעת בפועל בגין החזקת כרטיס אשראי (מסוג מקומי, בינלאומי וזהב). ההוצאה החודשית הממוצעת בגין החזקת כרטיס אשראי נפוץ פחתה ריאלית בכ-13%, מ-7.5 ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2010, ל-6.79 ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2011. במהלך השנתיים וחצי האחרונות חלה ירידה ריאלית של כ-23%. ההוצאה החודשית הממוצעת בגין החזקת כרטיסי ישראכרט, המהווים כ-38% מכלל הכרטיסים, היא 3.96 ש"ח; בגין החזקת כרטיסי לאומי קארד, המהווים כ-33%, היא 7.09 ש"ח; ובגין החזקת כרטיסי כא"ל, המהווים כ-29% מכלל הכרטיסים, היא 10.20 ש"ח.
הפיקוח על הבנקים מדווח כי מרבית הבנקים (פועלים, דיסקונט, בינלאומי, איגוד, פועלי אגודת ישראל, ירושלים, יהב, מרכנתיל, אוצר החייל ומסד) נענו לקריאה של הפיקוח על הבנקים ובמהלך החודשים הקרובים ייערכו למתן הטבה, באופן אוטומטי, לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, בהגיעם לגיל הקובע על-פי החוק. מכוח ההטבה, האזרחים הוותיקים זכאים לבצע מדי חודש 4 פעולות על-ידי פקיד במחיר של פעולות בערוץ ישיר, הנמוך משמעותית.
בפיקוח על הבנקים אמרו כי הסדר וולונטרי זה מבטא נכונות של בנקים לפעול אף מעבר לשורת הדין, שכן ההסדר הקבוע בחוק מתנה בפנייה יזומה מצד האזרח הוותיק ובהצגת תעודה. בנק לאומי ובנק ערבי-ישראלי החילו את ההסדר הוולונטרי האמור מיוזמתם לפני כשלוש שנים, ואילו יתר הבנקים כאמור, למעט בנק מזרחי-טפחות, מצטרפים להסדר זה כעת.
המפקח על הבנקים בדיון: "לצרכנים יש אלטרנטיבות" בפתח הדיון בוועדת הכלכלה אמר יו"ר הוועדה, ח"כ
כרמל שאמה-הכהן, כי הנושאים הבוערים יותר היום הם עליית מחירי הדיור והמזון, והדוח מראה כי עמלות הבנקים דווקא במגמת ירידה. המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר בדיון כי המחירים התעריפיים של עמלות הבנקים לא השתנו ב-3 השנים האחרונות, ומשמעות הדבר לדבריו היא שחיקה ריאלית בעמלות.
בהתייחס לפערים הניכרים בשיעורי העמלות, אמר זקן כי לצרכנים יש אלטרנטיבות וצריך להגביר את המודעות אליהן. הוא הוסיף כי באתר האינטרנט של בנק ישראל יש מידע, כלים ומחשבונים שמאפשרים ללקוחות להשוות בין הבנקים וקרא לצרכנים להשתמש בהם. כמו-כן הודיע זקן כי הבנק יעלה בקרוב קמפיין, בתיאום עם המועצה הלאומית לכלכלה והמועצה לצרכנות, שפונה בעיקר לבני הנוער ונועד לעודד צרכנות פיננסית.
זקן התייחס גם לשאלת היו"ר שאמה-הכהן באשר לדמי ניהול ניירות ערך, ואמר כי העמלה נגבית גם בחו"ל ובמקומות מסוימים אף יקרה יותר ואמר כי ייענה לבקשתו ויבצע השוואה מעודכנת ביחס לנעשה בעולם בתחום הזה.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, אמר כי הוא מברך את פעולות בנק ישראל בתחום ההסברה. כמו-כן שאל פלג אם יש נתונים לגבי שיעור האזרחים שהתמקחו וקיבלו הנחות ושיעור האזרחים שמשלמים מחיר מלא. נציגת המשרד לאזרחים ותיקים, שרה זילברשטיין, טענה כי הבנקים נוהגים ביד קלה בהטלת עיקולים על קצבאות של ניצולי שואה וקצבאות זקנה של הביטוח הלאומי. ח"כ
רוברט אילטוב ביקש מנציגי בנק ישראל להתייחס ברצינות לטענות ונהוג ברגישות יתרה עם הקשישים והגמלאים.
