בית המשפט העליון דחה (יום ה', 28.7.11) את ערעורו של עאהד ע'ולמה על הרשעתו ברצח השר
רחבעם זאבי ז"ל, שבגינו נגזר עליו מאסר עולם. את ההחלטה מסר סגן נשיאת העליון, השופט
אליעזר ריבלין אשר ישב בדין יחד עם השופטים
אליקים רובינשטיין ו
סלים ג'ובראן.
השר זאבי ז"ל נרצח באוקטובר 2001, בסמוך לשעה 6:50 בבוקר, במלון "היאט" בירושלים. לאחר שסעד עם רעייתו את ארוחת הבוקר בחדר האוכל, שב השר המנוח לחדרו. מחוץ לחדר המתינו לו הרוצחים וירו בו שלושה כדורי אקדח מטווח קצר, ושניים מהם פגעו בראשו.
המערער הורשע ברצח בבית המשפט המחוזי, ונקבע כי הוא היה הגורם הבכיר ביותר מבין המעורבים ברצח ושימש בעת הרלוונטית כראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור החזית העממית.
הוא הורשע בכך שמתוקף תפקידו, הוא עמד מאחורי תכנון רצח השר זאבי המנוח, צייד את המבצעים באמצעים להוצאתו אל הפועל ושילח אותם לביצועו. ההרשעה התבססה בעיקרה על הודעות שמסרו שורה של עדים במשטרה ובשב"כ. בזמן המשפט, חזרו בהם עדים אלה מהודעותיהם, תוך שחלקם מסרבים לענות לשאלות וחלקם טוענים שהפלילו את המערער רק משום שממילא היה עצור ועל-מנת להסתיר את זהותם של פעילים אחרים.
ע'ולמה טען בערעורו כי לא היה מקום להסתמך על ההודעות שניתנו במשטרה ובשב"כ ולהרשיעו על בסיסן. הוא טען כי סביר שהנחקרים רצו להפליל אותו על-מנת להגן על שותפיהם האמיתיים, כיוון שממילא היה עצור ושמו נקשר לרצח. בית המשפט העליון דחה את הטענה וקבע כי ההודעות שמסרו העדים מחוץ לבית המשפט הן רבות ומפורטות, בעלות הגיון פנימי ונתמכות גם על-ידי חיזוקים חיצוניים. ההודעות, כך נקבע "מתייחסות למעורבותו ברצח - החל משלבי התכנון וההכנות לביצוע הרצח, שכירת רכב... ותדרוך חברי החוליה בפגישה שקדמה לשילוחם; דרך ביצוע הרצח והימלטות חברי החוליה, ביניהם המערער, עד ללכידתם; וכלה בחברותו של המערער בארגון החזית העממית, כבעל תפקיד בכיר בזרוע הצבאית של הארגון - שהרצח בוצע כנקמה על הריגת אחד ממנהיגיו. האמרות משתלבות זו בזו, תומכות האחת בשנייה ויוצרות פסיפס ראייתי איתן, שלא עלה בידי המערער לכרסם בו". בית המשפט העליון הוסיף כי לעדים "לא היה כל אינטרס להפליל את המערער על לא עוול בכפו, וההיפך הוא הנכון: נוכח מעמדו הבכיר של המערער בארגון, סביר היה שהעדים יחששו מלטפול עליו האשמות שווא".
בית המשפט העליון דחה גם את הערעור על העונש שנגזר על המערער.