נפגעי פעולות איבה שיהפכו לנכים, יקבלו בעתיד פיצוי מירבי של כמה אלפי שקלים בחודש - במקום פיצוי ריאלי שישקף את אובדן הכנסתם. זוהי משמעותה של הצעת חוק ממשלתית, אותה אישרה (א', 31.7.11) ועדת השרים לחקיקה.
פגיעת איבה, לפי אתר המוסד לביטוח לאומי, היא "פגיעה ישירה מפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה או בהקשר אליה (פגיעה בנסיבות שהיה בהן חשש סביר שתבוצע פעולת איבה, או פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או למניעת פעולה כזאת), או פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי או שנעשה ע"י ארגון טרוריסטי". במילים פשוטות, מדובר בעיקר באזרחים נפגעי טרור.
כיום יכולים נפגעים אלו להגיש תביעות נגד המדינה באחד משני מסלולים: לפי פקודת הנזיקין הרגילה, או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בתביעות נזיקין רגילות יכול בית המשפט לפסוק פיצויים כראות עיניו, תוך שהוא מביא בחשבון אובדן הכנסה, הזדקקות לעזרת הזולת, סבל, טיפול רפואי ועוד. לעומת זאת, הפיצוי לפי חוק התגמולים הוא 117% ממשכורתו של עובד מדינה בדירוג 17% בדרג המינהלי, מחושב לפי אחוזי הנכות ומשולם רק על נכות של 20% ומעלה.
נכון לאפריל 2010, הפיצוי על 20% נכות הוא 760.32 שקל בחודש, נכה 100% יקבל 3,801.60 שקל, ומי שנכותו עולה על 100% יקבל 5,322.24 שקל. כאמור, מדובר בסכומים קבועים, שאינם מביאים כלל בחשבון את הכנסתו הקודמת של נפגע הטרור, את מצבו הכלכלי ואת יתר הפרמטרים.
בנוסף לכך, מעניק החוק פיצוי בגין תקופת הטיפול הרפואי ובתנאי שאינה עולה על תשעה חודשים. פיצוי זה מבוסס על ממוצע השכר בשלושת החודשים שקדמו לפציעה, הוא עומד על מינימום של 5,000 שקל לחודש, אך אינו עולה על שכרו של חייל במילואים. כמו-כן מכסה החוק טיפול רפואי וסיוע לבני המשפחה.
הצעת החוק שאישרה ועדת השרים קובעת, כי אזרחים נפגעי פעולות איבה יוכלו להגיש תביעות אך ורק על-פי חוק התגמולים, בדומה לחיילים. ההצעה מנומקת בארבעה טעמים: השוואת דינם של אזרחים נפגעי פעולות איבה לזה של חיילים; חוסר ההתאמה של דיני הנזיקין לפגיעות איבה; החשש מפני חשיפת מידע ביטחוני רגיש במהלך הדיונים בתביעות הנזיקין; וחוסר אפשרות של המדינה להפעיל את המנגנון הקבוע בחוק הנזיקין לקבלת שיפוי על נזקיה.
נימוק נוסף הוא הרצון לעקוף את פסיקת בית המשפט העליון, לפיה "רשאי אזרח לקבל תגמולים והטבות לפי חוק התגמולים, ובמקביל לנהל תביעת נזיקין נגד המדינה. רק עם תום ההליכים, על האזרח לבחור בין תגמולים לפי חוק התגמולים, לבין פיצויי נזיקין אם הוענקו לו כאלה על-ידי בית המשפט, ולהשיב למדינה את התגמולים שקיבל אם בחר בפיצויי נזיקין. מצב זה יוצר תמריץ להגשת תביעות נזיקין. ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של הגשת תביעות נזיקין נגד המדינה על-ידי נפגעי פעולות איבה, וזאת במקביל לקבלת תגמולים לפי חוק התגמולים".
הצעת החוק ודברי ההסבר לה אינם אומרים דבר על כך שמשמעותה היא הרעה ניכרת בתגמולים שישולמו לנפגעי פעולות האיבה, אשר כאמור יקבלו תשלום חודשי קבוע של כמה אלפי שקלים, גם אם שכרם היה גבוה פי כמה והנזקים שנגרמו להם מגיעים למיליוני שקלים. ההצעה רק אומרת, כי היא צפויה "להביא לחיסכון כספי, שקשה להעריך את היקפו, בעלות ההתדיינות בנזיקין, שתיחסך מהמדינה".
