יואל מרשק, מרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית התקומם בדיון שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת (יום ב', 1.8.11) על ההחלטה שלא לאפשר לתנועה להגדיל את מספר המכסות של בני הנוער המבקשים להתנדב לשנת שירות. לדבריו, "מועמד לגיוס שמחליט להתנדב בחברה למשך שנה טרם גיוסו, הופך באופן טבעי לאזרח טוב יותר ולכן אנחנו שמחים שהביקוש לרתימה האזרחית, דרך שנת השירות, רק הולכת ומתרחב. זו הסיבה שאני מתקשה להבין את ההחלטה להגביל את מכסת התקנים של התנועה ל-732 לשנת שירות בלבד, בעוד שהביקוש עומד על למעלה מ-4,000".
לדברי ראש חטיבת תכנון וכוח אדם באכ"א, תא"ל אמיר רוגובסקי, צה"ל פועל כדי להגדיל את מכסת המתנדבים לשנת שירות, "על אף מצוקת כוח האדם הקיימת בצה"ל ועל אף העובדה שהדבר מחייב אותנו להגדיל את מספר אנשי הקבע שעולים לצבא יותר". החלטה זו מקורה מהמחויבות וההבנה שיש בצה"ל לחשיבות לקידום חברתי במגזרים חלשים כמו העולים החדשים. בפועל ציין תא"ל רוגובסקי, "יש 200 מכסות של בנות שהתנועה הקיבוצית באופן קבוע מחליטה שלא למלא בהם את שורותיה".
חיים בן עמי, ראש האגף החברתי ביטחוני במשרד הביטחון, חשף בדיון כי בכוונת המשרד לפתוח את מערך שנת השירות למגזרים חדשים שטרם לקחו בו חלק. לדבריו "אנחנו נמצאים בהערכות מתקדמת לקראת הקמה של קבוצות וקומונות חדשות שיבנו על מועמדים לשירות מהמגזר בדרוזי והבדואי, שיפעלו בישובים שלהם בשנת שירות בתחום האזרחי חברתי".
ח"כ מירי רגב תקפה בדיון את התנועה הקיבוצית על ההחלטה שלא להשתמש בכל המכסות שניתנו לה עבור בנות שיכולות להתנדב. רגב ציינה כי "ראוי היה שהתנועה הקיבוצית תממש את כל מכסת הבנות, כי אם לא כן, לא ניתן יהיה להגדיל את המכסה הכוללת. אין משימה חברתית שהבנות לא יכולות למלא בדיוק כמו הבנים. מבחינתי החלטה כזו היא בגדר תקלה". עוד הוסיפה כי "נראה לא הגיוני לחלוטין שישובים חלשים כלכלית נדרשים לשלם לא מעט כסף לתנועה הקיבוצית בכדי שזו תאפשר לבני הנוער שלה להתנדב באותו ישוב".