קיים פער בין המצב הטוב המשתקף בסמנים השונים לפעילות השוטפת של המשק, לבין האופק המדאיג לנוכח הבעיות ארוכות הטווח. בחמש השנים האחרונות, ההוצאות הציבוריות האזרחיות של ישראל ירדו ביחס לתוצר, בעוד שהן עלו במרבית מדינות המערב.
תעסוקה ורווחה פערי השכר בישראל גבוהים בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת, והם מתבטאים בעיקר בפערי השכר בין עובדים בעלי רמות השכלה שונות. פערי השכר בין שכירים עם ניסיון עבודה של 10 שנים ומעלה לבין שכירים עם פחות ניסיון עבודה נעים סביב ה-50% במשך העשור האחרון, ופערי השכר בין גברים לנשים ירדו מכ-40% לסביבות ה-35% בתקופה זו. לעומתם, פערי השכר בין שכירים בעלי יותר מ-12 שנות לימוד לבין בעלי עד 12 שנות לימוד גדלו מ-66% ב-1998 ל-80% ב-2009.
שיעור העוני בקרב האוכלוסיה העובדת בישראל גבוה ונמצא במגמת עלייה. כיום מרבית העניים בישראל באים מקרב משפחות עובדות. המשפחות החד-הוריות בישראל נוטות להיות עניות מאד - למעלה משליש ממשפחות אלה נמצאות מתחת לקו העוני - גם בהשוואה למשפחה הישראלית הזוגית וגם בהשוואה למשפחה החד-הורית המערבית.
חינוך מתברר שתנאי העבודה והשכר של מורי ישראל טובים בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב, לעומת עמיתיהם בחו"ל. כמו-כן, בקרב התלמידים שאינם חרדים או תושבי מזרח ירושלים, חלה עלייה בשיעור הלומדים בכיתה י"ב, בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות ובשיעור הזכאים לבגרות, שציוניהם עומדים בתנאי הסף ללימודים גבוהים.
בין 2000 ו-2010, מספר התלמידים במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית ירד באחוז אחד בזמן שמספר התלמידים הערבים גדל ב-46% ומספר התלמידים החרדים גדל ב-58%.
במחקר הבוחן את רמת ההשכלה של ילידי 1955-1981 נמצא, שחל צמצום בפערים בשיעורי הזכאות לבגרות בין שכבות חברתיות-כלכליות שונות. שיעור הזכאים לבגרות בקרב ילידי 1955-59, שהוריהם בעלי השכלה יסודית בלבד, היה 40%. בקרב ילדים שנולדו שני עשורים מאוחר יותר, בשנים 1975-81, שיעור הזכאים לבגרות בקרב ילדים שהוריהם בעלי השכלה יסודית בלבד עלה ל-55%. אולם, במערכת ההשכלה הגבוהה, למרות התרחבותה הניכרת, נשמר אי-השוויון החברתי-כלכלי.
ניתוח נתונים ממחקרי PISA 2000 ו-PISA 2006 מלמד, שגודל האוכלוסיה הצעירה בישראל, הנובע משיעורי ילודה גבוהים, מסביר את מרבית הפער בין ציוני התלמידים הישראלים ובין הממוצע הבינלאומי. על-פי מבחני TIMSS 2003 הבינלאומיים, מתברר כי אם רמת המשמעת בקרב תלמידי ישראל הייתה עולה לממוצע הבינלאומי, פערי ההישגים בין ישראל לשאר המדינות היו מצטמצמים מאוד.
בהשוואה ל-25 מדינות מפותחות, תוצאות מבחני ה-PISA האחרונים מצביעות על כך, שההישגים של ילדי ישראל הם הנמוכים ביותר, הפערים בהישגים הם הגבוהים ביותר ואפילו ההישגים של התלמידים המצטיינים בארץ נמוכים מאלה של המצטיינים ב-24 מתוך 25 המדינות.
בריאות הפערים בין המרכז והפריפריה בתחום הבריאות ממשיכים להיות ניכרים, וניצנים ראשונים של המצב כבר נראים במדדי בריאות הציבור.
דעת הקהל ממצאי הסקר החברתי השנתי של מרכז טאוב מגלים כי תחושת הביטחון החברתי עלתה בשנה האחרונה, לאחר מספר שנים של ירידה. בחברה הישראלית, רמת ההכנסה ורמת ההשכלה של הפרט משפיעות (במידות שונות של עוצמה) על ההבדלים בתחושת הביטחון החברתי.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופסור דן בן-דוד, הינו מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי, היושב בירושלים. המרכז מספק למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוותים הבינתחומיים - הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות - והצוות המקצועי של המרכז עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות מולן ניצבת המדינה.
