חינוך ממלכתי-דתי הוא פשרה ראויה בין הורים החלוקים ביניהם על חינוך בנם - האם במסגרת חרדית או במסגרת חילונית. כך קובע (25.5.11) בית הדין הרבני בתל אביב.
ההורים התגרשו ובהסכם נקבע, כי בנם יתחנך במסגרת ממלכתית-דתית. זאת, כפשרה בין רצונו של האב בחינוך חרדי לבין רצונה של האם בחינוך חילוני. האם טענה, כי נאלצה לחתום על סעיף זה בהסכם הגירושין כדי לקבל את הגט, וכי מאחר שהבן חי עימה והיא חילונית לחלוטין - תיווצר סתירה בין ביתו לחינוכו.
האב דרש, באמצעות עו"ד הרב צוריאל בובליל, להעביר את הילד כבר כעת - בגן טרום-חובה - מגן חילוני לגן ממלכתי-דתי, ולא להמתין עד לגן החובה. על-פי ההסכם, הוסמך בית הדין לפסוק גם בשאלה זו.
הרב יצחק אלמליח, הרב שלמה תם והרב יצחק מרוה קבעו, כי ההסכם ברור ואינו מותיר כל מקום לפרשנות. הם מוסיפים: "גם מבחינה עניינית, לו היינו צריכים להכריע בעניין זה ללא ההסכם, נראה שהחינוך הממלכתי-דתי הינו פתרון מתאים למקרה זה של ניגוד קיצוני בין השקפות ההורים.
"זרם חינוך זה הינו פתוח ומתאים עצמו גם למשפחות חילוניות או מעורבות, והילד יוכל למצוא שם את מקומו, ובנוסף לכך הדבר יתרום לכך שצורת חינוכו לא תהיה מנוכרת לגמרי למי מההורים. יש לזכור, שאף שהאם היא המשמורנית, טובת הילד הינה שיהיה לו חיבור טוב גם עם אביו, וכאמור, דרך החינוך הממלכתי-דתי היא הפתרון הסביר לכך".
הדיינים מותחים ביקורת על האם ואומרים, כי נראה שדרישתה אינה נובעת מטובת הילד אלא מנוחותה האישית. הם קובעים, כי אין סיבה לעכב את המעבר לשנה הבאה וייתכן אף שככל שיבוצע מוקדם יותר, כך הוא יהיה קל יותר לילד.
