לפרופ' מנואל טרכטנברג שמונה בידי ראש הממשלה לעמוד בראש "צוות רוטשילד", ועדה מקצועית, בראשותו של פרופסור מנואל טרכטנברג. ועדת טרכטנברג תורכב מאנשי מקצוע מתוך הממשלה ומחוצה לה, עבר מרשים בתחום הכלכלי.
הוא מכהן כיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה. בתפקידו הקודם שימש כראש המועצה הלאומית לכלכלה (הראשון) במשרד ראש הממשלה וכיועץ הכלכלי של ראש הממשלה.
טרכטנברג הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד וחבר סגל אוניברסיטת תל אביב משנת 1984. הוא משמש כעמית מחקר ב-NBER שבקיימברידג' ארה"ב וב-CEPR שבלונדון, וכן שימש כעמית מחקר במכון הקנדי למחקר מתקדם. תחומי המחקר העיקריים בהם הוא עוסק הם כלכלת חדשנות, פטנטים, ארגון תעשייתי, מדיניות מו"פ, צמיחה ופיתוח. פרופ' טרכטנברג כיהן כראש התוכנית ל"מדע, טכנולוגיה וכלכלה" במוסד שמואל נאמן שבטכניון, וכיועץ לבנק העולמי בענייני מדיניות מו"פ וחדשנות לפיתוח כלכלי.
פרופ' טרכטנברג פרסם ספרים ומספר רב של מאמרים בכתבי-עת מדעיים מובילים, ונחשב לאחד מהמומחים המובילים בעולם בתחומי המדיניות הכלכלית של ישראל, בפרט בגיבוש מדיניות המו"פ, ושימש כיועץ למספר שרים ומדענים ראשיים במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה.
טרכטנברג, שנכח (יום א', 7.8.1) בישיבת הממשלה, אמר כי בשבועות האחרונים מתרחש תהליך רב-עוצמה, שובר מוסכמות, מרשים מאוד, שמתרחש בחברה ובציבוריות.
טרכטנברג: "מה שעולה ממנו בבירור זה, מצד אחד, הבעת תסכול, כאב ואכזבה על כי קיום כלכלי סביר נראה רחוק, אפילו לא ודאי, עבור משפחות צעירות עובדות. מהצד השני, יש בתהליך הזה הבעת כמיהה, תקווה, ערגה לאותו דבר מעורפל אולי, אבל ממשי מאוד, שנקרא: צדק חברתי. כאב מחד-גיסא וכמיהה מאידך-גיסא פרושם פוטנציאל גדול לשינוי לטובה בחברה הישראלית פנימה. הדבר תלוי, במידה רבה, ביכולת התרגום של רחשים אמיתיים אלה משפת המחאה לשפת ההבנה המעמיקה, המקצועית, ובהמשך לשפת העשייה הבונה, המדיניות והיישום.
"לא קל תפקידו של המתרגם, שהרי המילונים הישנים לא יושיעו, הם כשלו ועלינו למצוא, ואולי אפילו להמציא, את אבן הרוזטה שתאפשר לנו לעשות את המלאכה הזאת.
"אדוני ראש הממשלה, אני החלטתי לקבל את המשימה הזאת, וזו עדות לכושר השכנוע שלך וגם להפצרות של שר האוצר, אבל אני מודה שאני עושה זאת ברגשות מעורבים. מצד אחד, בהתפעמות, בהתלהבות גדולה, שהרי יש לפנינו הזדמנות נדירה לחולל שינוי אמיתי במדינה היקרה שלנו, ומהצד השני, אני עושה זאת עם חשש כבד מהאחריות האדירה שכרוכה במשימה הזאת, מגודל הציפיות וגם מהסיכונים".
לטרכטנברג יידרשו יום-יומיים כדי להשלים את הרשימה של המומחים החיצוניים. "המחויבות שלי ושל הצוות שיקום היא מלאה, ללא היסוס. אין לנו ברירה אלא להצליח. להצליח, קודם כל, בהקשבה ובהתוויית מדיניות נבונה ואחראית, אחראית מאוד, לנוכח המציאות שמסביבנו, וגם בעשייה בונה".
ראש הממשלה
בנימין נתניהו, שדיבר לפניו, אמר כי הוא קשוב למצוקה ובחלקה כבר החל הטיפול. לדבריו, כדי לטפל בשאר העניינים דרוש טיפול יסודי וגדול של שינוי סדרי עדיפויות ולא טיפול קוסמטי.
על הוועדה אותה החליט להקים אמר כי היא תקיים דיאלוג רחב עם קבוצות ומגזרים שונים מהציבור, תקשיב למצוקות ולהצעות ותגבש המלצות מגובשות שיובאו לקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר. לאחר שהקבינט ישמע את ההצעות הללו, יגובשו המלצות סופיות שיובאו אליו, וממנו לאישור הממשלה כולה.
בהתייחסו לסיבת הביחירה בטרכטנברג אמר: "מנואל הוא שילוב נדיר של כלכלן ושל אדם עם רגישות חברתית. הוא היה ראש המועצה הלאומית לכלכלה עד לאחרונה ואח"כ נטל על עצמו, ועשה את הפעולה הזאת בצורה יוצאת מן הכלל, להציל את ההשכלה הגבוהה שהייתה במשבר עמוק במשך עשור. לכן יש שינוי, וכולם רואים אותו, ואני חושב שהרבה מאוד זה בזכותך, מנואל, אתה התווית את החזון והבאת לפתרון. מנואל מכיר את המערכת הפנימית הממשלתית, ועם זאת, את המערכת הציבורית, והוא גם אמון על רעיון השולחן העגול - השולחנות העגולים, במקרה הזה, כי נצטרך לפתוח הרבה שולחנות כדי לשמוע הרבה אנשים בתוך זמן קצר.
"הבקשה שלי היא שההמלצות של הוועדה המקצועית שבראשותך יובאו אל הקבינט הכלכלי-חברתי, ואח"כ אל הממשלה, במהלך החודש הבא. זה לא הרבה זמן, המלאכה מרובה, ואני יודע שנעשה אותה יחד, במאמץ גדול, כדי להביא באמת לשינוי.
"השינוי הזה צריך להתרכז בחמישה תחומים שאני מגדיר לוועדה:
1. הצעות לשינוי סדר עדיפויות במטרה להקל את הנטל הכלכלי על אזרחי ישראל.
2. שינוי בתמהיל תשלומי המסים.
3. הרחבת הנגישות לשירותים חברתיים.
4. הגברת התחרותיות והיעילות בשוקי מוצרים ושירותים, במטרה להפחית במחיריהם.
5. צעדי יישום לתוכנית הדיור שכבר השקנו.
"אני מוסיף: המלצות הצוות יביאו לידי ביטוי את הצורך בשמירה על אחריות פיסקאלית בתקציב המדינה, אחריות הנדרשת במיוחד בתקופה של אי-ודאות כלכלית. אנחנו בתקופה של אי ודאות כלכלית. אתמול קרה דבר שלא קרה בשבעים השנים האחרונות, מאז שהתחילו לדרג מדינות בדירוגי אשראי. בארה"ב, המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, הורד דירוג האשראי שלה ע"י סוכנות הדירוג S&P. ה אירוע שמצטרף למשבר שהולך ומתפשט בכלכלות מרכזיות באירופה ויתכן שמדובר ב-130-120 מיליון אירופים שחיים במדינות שנמצאות על סף פשיטת רגל ואבטלה המונית. לכן אנחנו צריכים לנהוג כאן באחריות כלכלית, תוך כדי תיקונים שמבטאים את הרגישות החברתית.
"והערה אחרונה - לא נוכל לרצות את כולם, אי-אפשר לרצות את כולם, אי-אפשר לקחת את כל צבר הדרישות וכל צבר המצוקות ולומר ולהתיימר שאנחנו יכולים לתת מענה לכולם. אנחנו נשמע את כולם, אנחנו נדבר עם כולם, אנחנו נקיים דיאלוג אמיתי, לא מן השפה אל החוץ, אלא נקשיב באמת גם למצוקות וגם להצעות לפתרונות. בסוף אנחנו נבחנים בפתרונות מעשיים, פתרונות מעשיים מחייבים בחירה ומחייבים גם איזון", דברי נתניהו.
