ממצאים חדשים שהתגלו לאחרונה בחפירות בעיר דוד מקימים לתחייה מחדש את סיפור חורבן בית המקדש השני. בחפירות שנערכו בתעלת הניקוז העתיקה של ירושלים נחשפה חרב בת 2000 שנה, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עשוי עור. החרב התגלתה בתעלה, אשר שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים בתקופת חורבן בית המקדש השני.
לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "ייתכן שהחרב הייתה שייכת לאיש חיל-הרגלים מחיל המצב הרומי שישב בארץ ישראל עם פרוץ המרד הגדול ברומאים, בשנת 66 לספירה. השתמרות החרב מפתיעה בטיבה: לא רק באורך (כ-60 ס"מ), אלה גם בהשתמרות נדן העור (חומר ששטיב השתמרותו רע בדרך כלל), ומעט מעיטוריו".
בנוסף נמצא כלי אבן שעליו חריטה (חרותת) נדירה של מנורה. לדברי שוקרון ופרופ' רייך, "מעניין, שלמרות שמדובר בתיאור של מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים. לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה".
לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיופייה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השרבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תימצא לאחר 2000 שנה.
ממצאים אלה מתווספים לפעמון זהב נדיר גם הוא מימי בית שני שהתגלה לאחרונה בעיר דוד. מהמקורות ידוע כי פעמונים מסוג זה נתפרו על בגדי הכוהנים ששירתו בבית המקדש. הפעמון שבקצהו לולאה קטנה, התגלה גם כן במהלך חפירה ארכיאולוגית בתעלת הניקוז בגן הארכיאולוגי ירושלים לצד הכותל המערבי.
