עכשיו זה מדעי: הצבעה בבחירות היא אירוע מלחיץ, שגורם לשינויים במדדים ההורמונליים שלנו. במחקר חדש משותף לחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה, נמצא כי רמת הקורטיזול - הורמון שמופרש בעיתות לחץ במטרה לסייע לגוף להתמודד עם איומים - בגופם של אנשים רגע לפני הצבעתם הייתה גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לרמת הקורטיזול ביום מקביל.
"אנחנו מבינים כי שינויים רגשיים קשורים ומשפיעים על תהליכים פיזיולוגיים שונים, אך די הופתענו שהצבעה בבחירות דמוקרטיות גורמת לתגובות רגשיות המלוות בלחץ גופני ונפשי שכזה, ויכולה בנקל להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו", אומרת החוקרת, פרופ' חגית כהן מאוניברסיטת בן-גוריון.
ממחקרים קודמים ידוע כי כאשר אדם נמצא במצב של לחץ, איום או מצוקה רגשית, הגוף משחרר שורה של הורמונים המסייעים לו להתמודד עם האיום, כשהעיקרי בהם הוא הקורטיזול, שאף מכונה "הורמון הלחץ".
מחקר זה ביקש לבדוק לראשונה האם בחירות הן אירוע מלחיץ. "מצאנו בפעם הראשונה שהצבעה בבחירות היא בעצם אירוע מלחיץ", טוענים החוקרים.
במחקר, שהתקיים ביום הבחירות הכלליות בישראל בשנת 2009, השתתפו 113 תושבים שהיו בדרכם לקלפי, בעמדה שמוקמה כ-10 מטרים ליד הקלפי. נחקרים אלה התבקשו לתת דגימת רוק, לבדיקת רמת הקורטיזול, ולמלא שאלון שבדק את העוררות הרגשית שלהם. קבוצות הביקורת כללה בין היתר אנשים מאותו אזור שהתבקשו לתת בדיקת רוק ביום שלאחר הבחירות ומצביעים שהשיבו על שאלון העוררות הרגשית באותו ערב. כמו-כן, החוקרים חזרו אל קבוצת המחקר המקורית כעבור 21 חודשים כדי לבדוק את רמות הקורטיזול של אותם מצביעים, וכדי למנוע הטיות הדגימה נעשתה אף היא ביום שבתון ובדיוק באותה השעה בה נלקחה דגימת הרוק הראשונה.
הקולות הצפים מהממצאים עולה כי רמת הקורטיזול של האנשים רגע לפני הבחירה, הייתה גבוהה כמעט פי שלושה מרמת הקורטיזול של קבוצת הביקורת, ביום שלאחר הבחירות, וכמעט פי שניים משלהם עצמם, 21 חודשים אחרי. עוד התברר כי האנשים שלפני הטלת הפתק לקלפי היו מעוררים יותר רגשית, הן במדדים של "רגש בעל השפעות חיוביות" כמו חדות והשראה, והן במדדים של "רגש בעל השפעות שליליות" כמו עצבנות או בושה.
עוד התברר כי לבוחרים שאמרו כי יצביעו למפלגות קדימה ו'העבודה', שעל-פי הסקרים האחרונים שלפני הבחירות איבדו מכוחן וסיכוייהן להקים את הקואליציה היו קטנים יותר, היו רמות גבוהות יותר של קורטיזול בהשוואה לבוחרי ה'ליכוד' ו'ישראל ביתנו', שהסקרים האחרונים העידו על התחזקותן וסיכוייהן היו גבוהים יותר להרכיב את הממשלה.
"מאחר שאנו לא אוהבים להרגיש 'לחוצים'" -מוסיפה פרופ' כהן, "לא ברור לנו האם לחץ זה ביום הבחירות יכול להשפיע ולגרום לאנשים לא להצביע כלל?". ההשפעה על אחוזי ההצבעה חשובה במיוחד לאור העובדה שרמת הלחץ עולה אם המפלגה המועדפת עלינו או המועמד עבורו אנו רוצים להצביע אינו פופולרי בסקרים ובתחזיות, האם אז יותר "קל" יהיה לנו לא להצביע כלל?
החוקרים הדגישו, כי הממצאים שלהם הם רק שלב ראשון בהבנה של הקשר שבין לחץ ברמה הביולוגית והצבעה, והמחקר שלהם לא בדק - ולכן לא מצא - האם הרמה הגבוהה של קורטיזול השפיעה בסופו של דבר על הבחירה, אולם עדויות באשר לתהליכי קבלת החלטות ותהליכים ביולוגים בגוף צריכים לכוון את המחקר העתידי לכיוון זה. מחקרים שנעשו בקרב מקבלי החלטות כמו סוחרים בבורסה וגם בקרב הציבור הכללי מראים כי רמות גבוהות של קורטיזול משפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו. כשהרמה של הורמון זה בגוף גבוהה אנו נוטים מחד-גיסא לקחת יותר סיכונים תוך חיפוש אחר תגמולים עתידיים גבוהים יותר, ומאידך-גיסא קיימת ירידה ביכולת שלנו לשלוף זיכרונות.
הממצאים הללו, יחד עם ממצאי המחקר הנוכחי, מעלים תהיות באשר לאופן קבלת ההחלטות של מספר לא מבוטל של מצביעים ובמיוחד לגבי ה'קולות הצפים', אלו שעדיין לא החליטו במי להצביע. יותר מזה, תוצאות אלו מעלות שאלות נוספות כמו האם למועמד שעומד בכניסה לקלפי ולוחץ את ידיהם של הבוחרים ה"לחוצים" יכולת השפעה על הפתק אותו יכניסו לקלפי? והאם ללחץ הפיזיולוגי הזה השפעה על הזירה האלקטוראלית.
"לא מן הנמנע, ששינויים ביולוגיים הורמונליים/מוחיים הקשורים לתגובה ללחץ, מביאים מצביעים לשנות את החלטתם כאשר הם ניצבים מול הקלפי", הוסיף ד"ר גל איפרגן.
"הבנת התהליכים הפיזיולוגיים המעורבים ומשפיעים בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו באשר הן, צפויה לתרום ולהיות בעלת השלכות למגוון רחב של הקשרים יישומיים כדוגמת התנהגויות כלכליות, שיווק, תפיסה וניהול של סיכונים, התנהגויות פרו ואנטי חברתיות ואף הבנת שינויים אלקטוראליים שונים", סיכמה פרופ' כהן.