באחריות כל פרקליט מחוז לגבש בתוך חודשיים תוכנית להוצאתם של תיקים למיקור חוץ, בנתח של 20%-15% ממצבת התיקים האזרחיים הקיימת במחוז. התוכנית תגובש בהתאם למאפייניו הפרטניים של המחוז, ותישען על קריטריונים אשר יבטיחו כי התיקים אשר יישמרו בפרקליטות הם התיקים בהם יש לה לפרקליטות ערך מוסף. כך קבע (4.8.11) צוות בכיר בפרקליטות המדינה, אשר דן בעומס המוטל על הפרקליטויות בתחום האזרחי.
בדיון השתתפו המשנים לפרקליט המדינה, פרקליטי המחוזות ובכירים נוספים. נקודות המוצא היו שהפרקליטות צריכה להוביל את ההגנה על נכסי המדינה ולהגן על שלטון החוק גם בתחום האזרחי; המצב הנוכחי, אותו כינו המשתתפים "מלאכת הישרדות", בשל ריבוי התיקים; וההכרה בכך שאין סיכוי לתוספת כוח אדם בעתיד הנראה לעין.
"מצב דברים זה", נאמר בסיכום הדיון, "מחייב למקד המאמצים בעניינים החשובים מבחינת שלטון החוק, נכסי המדינה ואינטרסים ציבוריים חשובים, ולמנוע מצב בו הפרקליטות האזרחית מדשדשת בבוץ התובעני של ערב רב של תיקים. יש הכרח לפעול לביסוסה של פרקליטות אזרחית יעילה, הפועלת בתחומי הליבה של הרשויות השונות - ללא החטאת ייעודנו כמערכת שמוטל עליה להתייצב בחזית המאבק על שלטון החוק, השמירה על נכסי המדינה ומניעת הפגיעה באינטרס הציבורי עליו אנו מופקדים".
לאור זאת, הוחלט כאמור על בחינת האפשרות למיקור חוץ. בסיכום הדיון צויינו קני המידה לתיקים שייבחרו: "סכום התביעה; העדר השלכות רוחב; מאפייני "שלטוניות"; דומיננטיות עובדתית (בדמות מחלוקת מומחים); והעדר מורכבות משפטית. מובן, כי ככל שפרקליט המחוז יסבור כי ישנו תחום משפטי שלם, אשר בהקשרו מתקיימים הקריטריונים האמורים, הרי שתוכניתו תוכל להישען על הצעה להוצאתם למיקור חוץ של תחומים ספציפיים (תחת הוצאת תיקים פרטניים, בתחומים השונים כולם), ואפשר אף תוך הותרת תיקי מבחן ליצירת תקדים והלכה בידי הפרקליטות".
בשל החשש מפגיעה בעצמאות הפרקליטות, נאמר עוד, יהיה זה הסדר ביניים לתקופה של ארבע שנים בלבד, וכמו-כן יובטח הפיקוח של הפרקליטות על הנעשה בתיקי מיקור החוץ. עוד נקבע: "מובן ומסוכם, כי אין בהליכים המוצעים כדי לפגוע באיזה מזכויותיהם של עובדי הפרקליטויות האזרחיות, בפרט בביטחון התעסוקתי שלהם. נהפוך הוא, המהלך צפוי להעשיר ולשדרג את תחומי העיסוק של הפרקליטים, בעיקר הצעירים שבהם, לעומת המצב היום וככזה צפוי שיזכה לתמיכתם של הפרקליטים לאחר שילמדו את פרטיו. בשל כך חשוב כי ההליך כולו, על שלביו, ייעשה בשקיפות מירבית ובשיתוף מלא ככל שניתן עם ארגון הפרקליטים".
גישה מבחינה בין "תיקי שמנת" ל"תיקי זבל" יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, בועז גולדברג, הגיב בתקיפות על ההודעה, אותה טען שיש לראות כהפרטת הפרקליטות. "איננו יכולים לקבל את הגישה המבחינה בין 'תיקי שמנת' ל'תיקי זבל'. תפקידה של הפרקליטות ושל הפרקליטים הוא לייצג את האינטרס הציבורי בערכאות המשפטיות, בכל תיק ותיק. העניין אשר יש לנו בטיפול בתיקים הוא בהחלט ערך מוסף, אך משרתי ציבור אינם יכולים לעסוק רק במה שמעניין עבורם. קל וחומר - שעה שמדובר בפרקליטות המהווה שומר סף", טען. הוא הודיע, כי הארגון יפנה לבית הדין לעבודה, שכן מדובר בשבירת כלים ובהפרת ההסכם הקיבוצי.
סגנית פרקליט המדינה, אורית סון, הגיבה במשלוח דוא"ל לכל הפרקליטים, בו הדגישה, כי ארגון הפרקליטים יוזמן להגיב לפני יישום התוכנית. לדבריה, אין מדובר בהפרטה או בהבחנה בין "תיקי שמנת" ו"תיקי זבל". סון מוסיפה: "המחשבה שהפרקליטות יכולה להיות 'בור ללא תחתית' מבחינת קבלת תקנים ומשאבים אינה מציאותית. המהלך נועד איפוא לחיזוק הפרקליטות, לשמירת כוחה וכמובן למניעת שחיקה של הפרקליטים הנדרשים היום לטפל בכמות אדירה של תיקים ללא כל אפשרות הולמת למיקוד מאמצים ולקידום המהלכים היזומים".
עוד אומרת סון: "אינני צריכה לומר לאיש מכם עד כמה מובהק האינטרס הישיר של הפרקליטים הצעירים והוותיקים כאחד לקדם רפורמה שכזו, וממילא קשה לעמוד על האינטרס עליו מבקש יו"ר הועד להילחם בנושא זה; האם לא ברור לכולנו שאטרקטיבית לאין ערוך מן הבחינה המקצועית לכל פרקליט השוקל הצטרפות למערכת שלנו (או הנמצא כבר בתוכה) לטפל בתיקים שלטוניים, מורכבים ומשמעותיים שבליבת הליטיגציה השלטונית, תחת 'לבלות' שנים ראשונות במערכת בעשייה יומיומית החוזרת על עצמה בתחומים בהם לא קיים בידי הפרקליטות יתרון יחסי ממשי על משרדי ייצוג אחרים שיהיו מפוקחים ע"י הפרקליטות? והאם לא ברור לכל פרקליט ותיק ומנוסה יותר עד כמה פינויים של משאבי כוח אדם של הצעירים יכול היה לתרום להכנה ולהופעה מקצועית טובה יותר 'בתיקים הכבדים' ביותר להם המדינה היא צד בערכאות?".
