"יש בעיות כלכליות חברתיות במדינת ישראל אך הן ניתנות לפתרון" - כך אמר (יום ב', 15.8.11) ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, בישיבה מיוחדת של ועדת הכספים.
ראש הממשלה הצהיר שהנחה את ממשלתו ואת ועדת טרכטנברג לפעול לפתרון המצוקות, להקטין פערים ולהקל על הציבור, אך יחד עם זאת, מבלי לפרוץ את כל מסגרת התקציב. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה) אמר לנתניהו כי "פתרון המצוקות מחויב המציאות ועליו להתחולל בחודשים הקרובים".
נתניהו פתח את דבריו ואמר כי "ישראלים מתקשים לגמור את החודש והפערים בחברה הולכים וגדלים", ואחר כך הצהיר בקווים כלליים על שאיפותיו: "הכוונה היא לצמצם פערים ולהקל על הציבור, ובמיוחד על מעמד הביניים, אך תוך שמירה על הכלכלה ועל האיתנות הפיננסית של ישראל".
"לא ניתן לפרוץ את כל המסגרת. צריך לטפל בבעיות אך עם זאת, לשמור על הכלכלה של כולנו. אפשר לשמור על הכלכלה תוך מציאת פתרונות. אם נשמור על הכלכלה, נשמור על המדינה ואף נוכל לפתור בעיות ולמנוע מצוקות", הוסיף נתניהו.
נתניהו אמר שמעבר לבעיות הכלכליות העולמיות, יש בעיות ספציפיות וייחודיות לישראל. "אחת הבעיות היא בנושא הדיור, עימה אני מנסה להתמודד כבר שנים", אמר נתניהו, שאישר כי "אכן נושא הדיור זה מה שניצב בבסיס המצוקה החברתית. יש גם בעיות בנושא המיסוי וזהו נושא סבוך. גם בעיית הקרטלים ובעיית הנטל עומדת על הפרק והכוונה לטפל בהכל בצורה רצינית".
בהתייחסו לוועדת טרכטנברג, אמר נתניהו כי הוא ראוה בה הזדמנות לטפל בכשלים של המשק והכלכלה המקומיים. "יש כאן אפשרות לשינוי גדול אך לא ניתן לעשות זאת בימים. כן ניתן לעשות זאת במספר שבועות", אמר ראש הממשלה, שסיכם ואמר כי "אני רוצה לעשות כאן שינוי אמיתי ולייצור איזון נכון בין החברתי כלכלי".
ישיבת המשך - בזמן הקרוב יו"ר הכנסת,
ראובן ריבלין (ליכוד), בירך על-כך שהסערה הכלכלית העולמית לא שוטפת אותנו. "הזעזועים בכלכלה שלנו מינימליים ביחס למה שקורה בעולם. צריך להתייחס לאותן דרישות ובקשות של הציבור בשימת לב דווקנית למצב הכלכלה בישראל. האחריות של כולנו למדינה למרות שכל-אחד מאיתנו מייצג ציבור ודואג למי ששלח אותו לכנסת. אך יש לנו קודם כל אחריות למאקרו, למדינה ומתוך זה יש לפנות לפתרון הבעיות החברתיות".
יו"ר ועדת הכספים גפני הודה לראש הממשלה על הישיבה התקדימית. "בחודשים הקרובים יתחוללו שינויים כלכליים וחברתיים ורובם יעברו בוועדת הכספים ועל-כן באנו לשמוע מראש הממשלה על כוונותיו ועל כוונות הממשלה בעניין בטרם נידרש להכריע בעניינים אלו". גפני אמר לנתניהו כי "שינויים חייבים להתחולל וגם מדיניות המיסים של ישראל חייבת להשתנות". גפני הודיע בתיאום עם נתניהו, כי תתקיים ישיבת המשך בזמן הקרוב.
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה בדיון כי העימות אינו פרסונאלי אלא הצפה של ויכוח אידיאולוגי. יחימוביץ' קראה לנתניהו לחולל רפורמה משמעותית במיסים, וקראה לו לטפל נקודתית בהלאמה של הטיפול בניצולי השואה פגועי הנפש, בהלאמה של שירותי הבריאות לתלמיד ובמניעת פיטורי עובדי מפעל פרי הגליל, תוך דאגה להמשך קיומו של מפעל עוף העמק.
ח"כ
זבולון אורלב (הבית היהודי) קרא לנתניהו להקל על משפחות עובדות ועל משפחות עם ילדים בנושא הוצאות החינוך. "אני מקווה שיהיה לך האומץ לבצע שינויים כלכליים עם כל האומץ שהיה לך כשהובלת בהצלחה את הכלכלה נגד הזרם", אמר.
ח"כ
מגלי והבה (קדימה) קרא לנתניהו "לדאוג למצוקות המגזר הדרוזי שמופלה לרעה בכל התוכניות הכלכליות". יו"ר הוועדה גפני חיזק את דבריו וקרא לו לכלול יישובים דרוזיים בתוכניות משרד השיכון של מענקי מקום.
ח"כים גאלב מג'אדלה (עבודה) ו
אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) קראו לנתניהו לצרף נציג ערבי לוועדת טרכטנברג. לדבריהם, "המצוקות בציבור הערבי גדולות פי כמה מאלו של המוחים ברוטשילד".
ח"כ
זהבה גלאון (מר"צ) קראה גם היא לנתניהו, לבצע רפורמה במיסים וקראה לו להמתין עם יישום חוק הווד"לים עד להגשת מסקנות ועדת טרכטנברג.
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) הביע את חששה מוועדת טרכטנברג ומהעומד בראשה. "הוא זה שקידם את תוכנית
ויסקונסין שהסבה פגיעות חברתיות קשות, במיוחד בציבור שאני מייצגת, אמרה.
ח"כ שי חרמש (קדימה) קרא לנתניהו לבטל את התקציב הדו-שנתי וציין כי המודל הזה מיצה את עצמו. ח"כ
אמנון כהן (שס) קרא לנתניהו ליישם מע"מ דיפרנציאלי ובכך לסייע לשכבות החלשות.
וילף הפתיעה ח"כ
עינת וילף (העצמאות), שבעבר הביעה דעות נחרצות נגד הריכוזיות, הפתיעה, בכך שדווקא הביעה תמיכה בהשקפתו הכלכלית של נתניהו וקראה לו "להמשיך לפעול להגברת תחרות מלאה, פתוחה והוגנת".
"כולם מדברים על הצורך של ראש הממשלה לשנות את תפישת עולמו כדי להיענות למחאה הציבורית. אני מקווה שראש הממשלה לא ישנה את מחויבותו לכלכלה תחרותית ופתוחה", אמרה וילף. "המחאה היא הזדמנות להיאבק באופן נחרץ בריכוזיות, לפרק את פירמידות השליטה, ולמתן את ההשפעה השלילית של המונופולים והוועדים החזקים כגון בנמלים ובחברת החשמל על התחרות במשק. זהו תנאי יסוד לכל שינוי - אחרת כל הורדה במע"מ תלך לא לכיסו של הציבור אלא לכיסם של בעלי השליטה ברשתות השיווק".
"רק שני תחומים צריכים להשאר חד-משמעית מחוץ לתחרות והפרטה ואלה הבריאות והחינוך", אמרה וילף.
