הממשלה אחראית למחירי המכוניות הגבוהים בישראל. זו המסקנה העולה (יום ג', 16.8.11) מפרסום מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים. המכון גם מצביע על הסיבות למחירים הגבוהים ומציע רפורמה.
המחקר קובע כי מס הקנייה על רכב בישראל הינו מהגבוהים בעולם - 83%. בתוספת המע"מ והמיסוי על חלקי החילוף והמכסים המס בפועל הינו למעלה מ-100% והמחיר המוזל שמקבלות חברות הליסינג וציי הרכב לעומת האזרח הרגיל יוצרת עיוות בתמחור תוך העדפת האוצר את האינטרס של ציי הרכב הגדולים.
המכון עוד מאשים את הממשלה ש"המיסוי הירוק" שנקבע ב-2010 הטיב בעיקר עם 1.24% מכלל הרכבים, כאשר למרבית הרכבים עלה שיעור המס.
גם במס הקנייה על רכבים קובע המחקר כי האוצר היטיב עם המיעוט ופגע ברוב - תחילה הבטיח כי יוזיל את מס הקניה ל-75%, ובהמשך אף ל-72%. אולם, ב-2010 הועברה רפורמת "המיסוי הירוק" - לפיה עלה מס הקניה ל-83% וניתנה הטבה במקביל לפי מידת זיהום הרכב. כך, רק המכוניות הנחשבות ללא מזהמות כלל זוכות לשיעורים נמוכים של מס עד כדי 30%, ורוב האזרחים בישראל משלמים מס גבוה יותר על רכבם, כאמור.
שנת 2010 התאפיינה ברמת שיא בהכנסות ממס על רכבים, מאז שנת 1995. הרוב המוחלט של בעלי הרכבים שילמו ב-2010 מס קניה גבוה יותר מכפי שהובטח - 83% במקום 72% - וסך הכנסות הממשלה גדלו. מעבר לכך, הממשלה מטילה גם מסים גבוהים על חלקי החילוף של הרכבים. סך ההכנסות לשנת 2010 ממס קניה ומכס על כלי רכב ועל חלקי החילוף של הרכב עמד על 9.4 מיליארד שקל. בשנת 2010 לעומת 2009 חלה עליה של 5% בהכנסות ממס הקניה ועליה של 12.26% בהכנסות מהמכס שהוטל. שיעור המס המוטל בישראל על רכבים גבוה פי 5 מאשר ברוב מדינות אירופה. במדינות כמו צרפת, איטליה, גרמניה ולוקסמבורג נגבה רק מע"מ על רכבים ללא מסים אחרים על הרכב או חלקי החילוף שלו. בסלובניה הוחלט להפחית חלק מהמיסים שהוטלו על מכוניות והחל ממרס 2010 נגבים מיסים רק על מכוניות חדשות, בשיעורים הנעים בין 0.5% ל-31%. הרמה המקסימלית בסלובניה הינה כשליש מאחוז המס הנגבה בארץ.
כפל מיסים על יבוא רכב מסחרי המכון מציין כי על יבוא מסחרי של רכב לישראל מוטל כפל מיסים: מכס, מס קניה ומע"מ. מנתוני האוצר עולה כי על רכב נוסעים מוטלים בין 113% ל-128% מיסים, כאשר שיעורי המיסים על רכב משתנים בהתאם למדינה ממנה מיובא הרכב. כפועל יוצא מרמת המחירים הגבוהה, ובשל המחסומים הרבים המוטלים על ייבוא אישי של רכבים מחו"ל, רמת המינוע של רכבים בישראל (הבודקת מספר כלי רכב לכל 1,000 איש), הינה מהנמוכות בהשוואה למדינות המפותחות בעולם: כ-325 רכבים ל-1,000 איש בישראל לעומת כ-500 במדינות האיחוד האירופי.
עוד עולה מדביקת ענף הרכב בישראל, כי הוא מתאפיין במספר מועט של יבואנים. סך הכול פועלות בענף כ-20 קבוצות יבואנים הרשומות באיגוד יבואני הרכב. כשבע עד תשע קבוצות יבואנים מובילות מייבאות את רוב הרכבים לישראל. על הריכוזיות בשוק מעידה העובדה שארבעת היבואנים הגדולים אחראים ליותר מ-50% מהיקף המסירות של רכבים בישראל.
גם במותגי המכוניות, חמשת המותגים המובילים מייצגים כ-50% מסך המכירות: יונדאי עם 15%, מאזדה עם 11%, טויוטה עם 9%, ושברולט וקיה עם 7%. לאחריהן, פולקסווגן וסוזוקי מייצגות 6% מהמכירות כל אחת, וכל השאר מייצגות 4% ומטה.
"ניתן ללמוד כי רק מי שמקיים מחאות נגד הממשלה זוכה להטבות לעומת מגזרים אחרים, ואילו בעלי המכוניות שטרם הקימו מחאה, מקבלים על עצמם את כל הגזירות האפשריות. ייתכן שבעתיד נהיה עדים למחאה נוספת בכבישים", אמרה בתגובה קרן הראל-הררי, כלכלנית במכון ירושלים לחקר שווקים ולשעבר יועצת לשר התשתיות.
