עירייה רשאית לגבות אגרת שילוט מאוטובוסים הנוסעים בתחומה ועוברים גם לערים אחרות. כך קובע (ה', 18.8.11) בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של חברת מקסימדיה, על דחיית תביעתה להשבת אגרות שילוט בסך למעלה מ-4 מיליון שקל ששילמה לעיריית תל אביב. האגרות שולמו כאשר מקסימדיה הייתה בעלת הזיכיון לשילוט על אוטובוסים של דן. יצוין, כי כיום הזכיינית היא חברת כנען, המשלמת סכומים נמוכים בהרבה - פחות מ-200,000 שקל לשנה.
השופט
עוזי פוגלמן אומר כי פיקוחן של עיריות על שילוט בתחומיהן נועד לשמור על חזותה של העיר ולמנוע תוהו ובוהו בתחום זה. לצד זאת, יש לשמור על עיקרון האוטונומיה של השלטון המקומי - אם כי סמכות זו מצויה רק בתחומיה של אותה רשות.
בבחינת "במה" "האוטובוסים אשר נעים ברחובות רבים ברחבי העיר, לרוב למשך זמן לא מבוטל, הם בבחינת 'במה' להצבת מודעות פרסומת לעיני תושבי העיר והעוברים בה, ומשפיעים על החזות העירונית ועל המרחב הציבורי. העובדה כי האוטובוסים חולפים במקומות נוספים מחוץ לתחומי הרשות אינה מייתרת את הצורך בפיקוח על-ידי המשיבה על בטיחותו של השילוט, מראה פני העיר, רגשות הציבור וכדומה", קובע פוגלמן. נכון שקיים סרבול כאשר מדובר באוטובוסים הנוסעים במספר ערים, הוא מוסיף, אך בעיה זו צריכה להיפתר בידי שר הפנים ולא בהפקעת זכותה של כל רשות לפקח על השילוט ולגבות אגרה בגינו.
עוד קובע פוגלמן, כי מדובר באגרה ולא במס, ולכן רשאית עיריית תל אביב לגבות את התשלום. הוא גם דוחה את טענתה של מקסימדיה לאפליה בינה לבין מי שמפרסם על רכב פרטי ואשר אינו מחויב באגרה, באומרו שקיים הבדל מהותי בין פרסום על אוטובוסים שהוא המטרה העיקרית של השילוט, לבין הצבת שמה של חברה על רכב פרטי - המיועד לזיהוי הרכב, והפרסום רק נלווה אליו. כמו-כן נדחתה טענתה של מקסימדיה לאפליה בינה לבין כנען, לאחר שפרטי ההסכם בין העירייה לכנען לא הוצגו לבית המשפט.
השופט
אליקים רובינשטיין, שהצטרף לפסק דינו של פוגלמן, מביע את אכזבתו (כלשונו) על עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהתייצב גם הוא לדיון. רובינשטיין - ששימש כעצמו כיועץ המשפטי - אומר שעמדת המדינה צרה מדי ומתייחסת אל ההווה במקום אל העתיד. היועץ המשפטי הביע תמיכה בעמדתה של עיריית תל אביב, אך לדברי רובינשטיין - התעלם מהבעייתיות הנפוצה של גביית אגרה מאוטובוסים החוצים רשויות מקומיות אחדות.
לדברי רובינשטיין, "'שיקולים כלליים של אוטונומית הרשויות המקומיות", כלשון היועץ המשפטי, אין בהם לטעמי כדי להפיג את התחושה הלא נוחה של ביזוריות לא נוחה, שניתן להתמודד עמה אם בקביעת מערך מתואם, מעין 'איגוד ערים (שילוט)', שיחלק את העוגה בתשלום מרכזי, כדי למנוע סרבול; ואם למצער בקביעת אמות מידה על-ידי השלטון המרכזי כך שתעריפים ברשויות שכנות לא יהיו רחוקים זה מזה.
"אם תישמע דעתי, ישוב וידון בכך השלטון המרכזי, במבט צופה פני עתיד. אכן, אוטובוס ציבורי הנוסע במספר רשויות ונושא שלטי פרסום אולי אינו נושא שברומו של עולם ולא מרכז הבריאה, אך הגינות ושכל ישר מצדיקים לדעתי להידרש גם לכגון דא, כדי להסדירו באופן ראוי".
