במערכת הביטחון דחו בסוף השבוע על הסף תביעות מצד משרד האוצר וגורמים אחרים במגזר הציבורי ובמשק לקצץ בתקציב הביטחון. לטענת משרד הביטחון, במסגרת תקציב 2011-2012 קוצץ ונשחק תקציב הביטחון ב-6.2 מיליארד שקל בהשוואה למתווה התקציב הרב-שנתי למערכת הביטחון (מתווה ברודט), שאושר בממשלה.
לדברי הגורמים במערכת הביטחון, משרד האוצר אינו עומד במתווה ברודט, שנקבע ל-2008-2017: "לקראת דיוני התקציב ל-2011-2012 הציע האוצר בפעם השלישית ברציפות לקצץ את תקציב הביטחון - בניגוד לדוח ברודט ובניגוד לסיכום חתום עם האוצר".
עוד אומרים במערכת כי תקציב הביטחון אינו מספיק כדי לכסות את דרישות המערכת וכי ב-2008-2012 התקציב נשחק בסך כולל של יותר מ-9 מיליארד שקל, בין היתר בגין אי פיצוי על התייקרויות. משמעות הפגיעה במתווה, אומרים במערכת הביטחון, היא פגיעה במיליארדי שקלים בתקציב הביטחון בשנים האחרונות.
במערכת הביטחון טוענים כי האוצר, הנמצא תחת מתקפה מצד מפגיני המחאה החברתית, מנסה להסיט את האש לעבר תקציב הביטחון והעומדים בראש המערכת. עם זאת, טוענים הגורמים, ניסיון האוצר נוחל כישלון מאחר שהמפגינים אינם מקבלים את הטענה שהפתרון למצוקותיהם נמצא בקיצוץ תקציב הביטחון.
במשרד האוצר אומרים בתגובה לטענות כי הממשלה מקיימת את מתווה ברודט וכי מערכת הביטחון קיבלה את כל הכספים שנקבעו לה - אך כי אינה מתייעלת, כפי שנקבע שעליה לעשות במתווה ברודט.
עוד טוענים באוצר כי מערכת הביטחון אינה שקופה ואינה מאפשרת לאוצר לעקוב, כמקובל במשרדי ממשלה אחרים, אחרי ביצוע תקציב הביטחון. במשרד אומרים כי שר האוצר,
יובל שטייניץ, סבור כי מערכת הביטחון צריכה להתייעל ולפנות מקורות בהיקף של 1-3 מיליארד שקל, שלטובת נושאים כמו חינוך, בריאות, רווחה.
במערכת הביטחון דוחים בתוקף את טענות האוצר על היעדר שקיפות בתקציב הביטחון. "האוצר הוא הגוף הכי לא שקוף במדינה. האוצר לא רוצה שקיפות במשרד הביטחון אלא שליטה על הנעשה בו, כפי שהוא שולט על משרדי ממשלה אחרים - ואת זה הוא לא יקבל. הוא רוצה לקבוע למערכת הביטחון מה לעשות, ואת זה הוא לא יקבל לעולם", אומרים במערכת הביטחון.
לדברי הגורמים, "במשרד הביטחון יושב חשב, איש משרד האוצר. הוא יושב על מערכות המחשבים של המערכת ורואה כל נתון שקשור לתקציב. על כל הזמנה של מטוס, טנק או כוס פלסטיק חד פעמית הוא חותם מראש. אנחנו עושים את זה לא למען האוצר אלא בשביל הבקרה התקציבית שלנו".
במערכת הביטחון אומרים כי הם מבינים את המחאה הציבורית ומצדיקים אותה. כך למשל, לדבריהם, "במשך שנים תחזיות הצמיחה המוצגות על-ידי משרד האוצר בדיוני התקציב בממשלה מוטות כלפי מטה למול הצמיחה בפועל. ב-2009-2010 יכולה הייתה הממשלה להקצות משאבים נוספים למשרדי הממשלה בהיקף של כ-5 מיליארד שקל - ללא שינוי מעטפת התקציב, אך היא לא עשתה כן בשל הנחות שמרניות, שהביאו ליצירת עודף בתקציב".
לטענת מערכת הביטחון, גביית המסים ב-2010 הייתה גבוהה ביותר מ-12 מיליארד שקל מהתחזית המוקדמת של האוצר. במערכת הביטחון אומרים כי בכסף הנוסף ניתן היה להשתמש להקצאת מקורות יעילה יותר לתקציבי משרדי הממשלה ולמימוש מלא ומזורז של תוכניות ייעודיות.
במערכת הביטחון טוענים כי אם המשק הציבורי היה מתייעל בשכר ב-2003-2009 כפי שצה"ל עשה, הייתה המדינה חוסכם עשרות מיליארדי שקלים, שאותם ניתן היה להשקיע בנושאים חברתיים.
במערכת הביטחון טוענים כי יש לאמץ את מסקנות ה-
OECD להקמת מועצה לאומית לא תלויה לקביעת המדיניות הפיסקלית של ישראל, בדומה למקובל במדינות אירופה המתקדמות.
במערכת הביטחון אומרים כי המדיניות הפיסקלית של המדינה נקבעת כיום על-ידי משרד האוצר באופן בלעדי. מועצה לאומית לא תלויה, אומרים במערכת הביטחון, הייתה מאזנת את עודף הריכוזיות שבאוצר. מועצה כזו גם היתה, לדברי הגורמים, "משפרת את איכות קבלת ההחלטות, את איכות התחזיות והמודלים, ואת העקביות בין התחזיות לביצוע בפועל ביעדי ההוצאה".
