ביהמ"ש העליון: איום באלימות הוא עבירת אלימות

איום באלימות מהווה עבירה של אלימות לצורך הפעלת מאסר על תנאי. כך קובע (ג', 23.8.11) בית המשפט העליון. קלאודיו סלסנר הורשע בביצוע שוד בסניף בנק הפועלים בחדרה בשנת 2010. במסגרת השוד, איים על הפקידה בפתק בו כתב "לא טוב למות בגלל כסף". בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על סלסנר שלוש שנות מאסר בפועל, והפעיל עונש מאסר על תנאי בן שנה שהיה תלוי ועומד נגדו. התנאי נוסח במילים "שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת אלימות מסוג פשע". סלסנר טען בערעורו לעליון, כי מאחר שהורשע בסעיף של "מאיים לבצע מעשה אלימות באדם" בנוגע לשוד, לא היה מקום להפעיל נגדו את המאסר המותנה. עוד טען, כי הפרשנות לפיה המושג "עבירת אלימות" כוללת גם איום באלימות, נוגדת את חוק יסוד: כבוד אדם וחרותו, וכי בלשון בני אדם "אלימות" פירושה מעשה ולא איום. השופט אליקים רובינשטיין דחה את הערעור לאחר שקבע, כי אין ספק שהשוד עצמו היה מעשה אלימות, וכי "איום, על פניו, הוא אלימות מילולית - מי שכלפיו הופנו דברי האיום חש מצוקה וסכנה לחייו, לגופו או לרכושו". רובינשטיין מעיר, כי על שופט המטיל עונש מותנה, לנסח בצורה בהירה ככל האפשר מהו המקרה בו יופעל העונש - וזאת הן על-פי הנדרש במשפט הישראלי והן על-פי הנדרש במשפט העברי. עוד אומר רובינשטיין, כי יסוד האלימות טבוע בעבירת השוד - ואחת היא האם מדובר באלימות בפועל או רק באיום. הוא מוסיף: "אלמלא האיום בשימוש באלימות או השימוש באלימות לא הייתה כל משמעות למעשה, שהרי מה יניע את הנשדדים למסור כספם - בקשה אדיבה בגוף שלישי בלא איום 'תואיל נא גברתי לשתפני בכסף שבקופתה' או אודה מאוד אם תכבדני בתכולת הקופה והכספת'?" לבסוף, שב רובינשטיין ואומר: "נשוב ונטעים את המאמץ הנדרש מבית משפט המשית מאסר על תנאי, דבר יום ביומו הנוגע לאלפי משפטים, להקפיד ביותר על בהירות התנאי, כדי למנוע מחלוקות מיותרות והליכים לעניין תחולת התנאי; התנאי צריך להיות כזה שבנקל ייושם לפי הצורך (ולוואי ולא יהא צורך) למקרה הבא, 'למען ירוץ קורא בו'".