חברת יפעת, העוסקת במתן שירותי תקשורת ובמיוחד בהכנת לקטי תקשורת, פיטרה עובדת ותיקה בצורה בלתי תקינה, המעוררת את החשש שמדובר בפיטורים שרירותיים. יפעת עשתה זאת כאשר העובדת שהתה בביתה ורגלה בגבס, הפרה את חובת השימוע ונהגה בצורה בלתי ראויה. כך קבע (21.8.11) בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
השופט דורי ספיבק קיבל את רוב תביעתה של מירי רייבמן, אשת פרסום שעבדה ביפעת שבע שנים ופוטרה באוקטובר 2008 בגיל 58. הוא קבע, כי שכרה החודשי האחרון היה 7,000 שקל - ולא 5,000 שקל בתוספת בונוס משתנה, כפי שטענה יפעת.
ספיבק מותח ביקורת על-כך שיפעת לא מילאה את הוראות החוק ולא מסרה לרייבמן הודעה מסודרת על-תנאי העסקתה, ואף מציין לחובתה שלא הביאה לעדות את המנכ"ל גבי בגס או את הממונה הישיר על רייבמן, אלא את מנהלת מחלקת משאבי אנוש שהיא חדשה בתפקידה.
עיקר ביקורתו של ספיבק מופנה כלפי הליך הפיטורים, אשר בוצע בשיחה קצרה בביתה של רייבמן שהייתה רתוקה למיטתה בשל התאונה שעברה. הוא קובע, כי אין להשלים עם מצב בו נציגי המעסיק מגיעים לעובד כאשר בכיסם מכתב פיטורים חתום, וכי אין מדובר בקיום שימוע. עוד קבע, על-פי עדויות אנשי יפעת עצמם, כי עוד לפני הפיטורים הוחלט לקצץ במשרתה של רייבמן - מבלי שנערך לה שימוע, שהחוק מחייב לקיימו גם במקרה כזה.
להימנע משימוע במחלה ספיבק מוסיף: "חובות ההגינות, המידתיות ותום הלב מחייבות לדעתנו כל מעביד להימנע ככל הניתן מביצוע שימוע לקראת פיטורים בעת שהעובד שוהה בביתו בחופשת מחלה. זאת במיוחד כשמדובר בעובד בעל ותק של שנים רבות במקום העבודה, שמצוי בחופשת מחלה קצרה באופן יחסי, ובמעביד גדול המעסיק עובדים רבים. כך דעתנו אף לגבי ההחלטה הסופית בדבר פיטוריו של עובד שכזה, לאחר הליך שימוע. ראוי לדחות אותה במידת הניתן עד להחלמת העובד ושובו למקום עבודתו".
לדברי ספיבק, "אין להשלים עם מצב שבו מגיע מעביד אל ביתה של עובדת ותיקה, השוהה בביתה בחופשת מחלה, עם מכתב פיטורים מוכן בכיס. על אחת כמה וכמה שעה שעסקינן במעביד גדול, שפועלת בו מחלקת משאבי אנוש מסודרת, שיש להניח שהיא מקבלת ייעוץ משפטי מסודר בכל הנוגע לדיני פיטורים". בית הדין אומנם דחתה את טענתה של רייבמן, לפיה פוטרה משום שחשפה אי-סדרים בהפרשות הסוציאליות לעובדי יפעת, אך קבע כאמור שעדיין קיים חשש שמדובר בפיטורים שרירותיים.
בית הדין חייב את יפעת לפצות את רייבמן ב-49,000 שקל על פיטוריה הבלתי תקינים, להשלים 13,000 שקל לפיצויים בגין השכר הקובע כפי שנפסק ולשלם לה הוצאות בסך 10,000 שקל.