התעמלות יכולה להיות יעילה כמו תרופה נוספת, לפחות עבור מחצית מהאנשים הסובלים מדיכאון ושמצבם לא השתפר לאחר השימוש בתרופה נוגדת דיכאון. כך קובע מחקר חדש.
צוות חוקרים מאוניברסיטת טקסס הם שערכו את המחקר, שפורסם לאחרונה ב-Journal of Clinical Psychiatry. הם גילו כי הן רמות פעילות גופנית יומיות מתונות והן רמות אינטנסיביות יכולות לשמש כתרופה אנטי-דיכאונית נוספת, שלעתים קרובות ניתנת כשהתרופה הראשונית אינה עוזרת. סוג הפעילות הגופנית הנדרשת תלוי במאפייני החולים, כולל במין החולה.
התוצאות מבוססות על מחקר שנעשה לאורך ארבע שנים והחל בשנת 2003. זהו אחד המחקרים המבוקרים הראשונים שנעשו בארצות הברית, שהראו כי שגרת פעילות גופנית על בסיס קבוע, בשילוב עם טיפול תרופתי, הקלה על תסמינים של הפרעות דיכאון.
אנשים רבים המתחילים טיפול בתרופות נוגדות דיכאון מרגישים טוב יותר אחרי הטיפול, אך עדיין לא לגמרי מרגישים כמו בתקופה שקדמה לדיכאון. המחקר הנוכחי הראה כי פעילות גופנית יכולה להיות יעילה בדיוק כמו הוספת תרופה נוספת. אנשים רבים יעדיפו גם את השימוש בהתעמלות במקום בתרופה נוספת, במיוחד לאור העובדה שהתעמלות מועילה גם לבריאות הכללית.
משתתפי המחקר, שאובחנו עם דיכאון וגילם נע מ-18 ועד ל-70 ושלא הרגישו שיפור לאחר שימוש בתרופה נוגדת דיכאון מסוג מדכאי ספיגה חוזרת של סרוטונין, חולקו לשתי קבוצות. כל קבוצה עסקה ברמה שונה של פעילות גופנית אינטנסיבית לאורך 12 שבועות. הפעילות הייתה תחת פיקוח ושולבה עם פעילות גם בבית.
המשתתפים, שמשך הדיכאון ממנו סבלו היה כשבע שנים - התעמלו על הליכונים, רכבו על אופני כושר או שניהם, וניהלו יומן מקוון של תדירות ומשך הפעילות. בזמן הפעילות בבית, ענדו המשתתפים שעון דופק. במהלך המחקר הם קיימו גם פגישות עם פסיכיאטר.
בסוף תקופת המחקר, כמעט 30% מהחולים בשתי הקבוצות נהנו מהפוגה מלאה מהדיכאון ו-20% נהנו משיפור משמעותי, זאת על בסיס מדידות פסיכיאטריות סטנדרטיות. פעילות גופנית מתונה הייתה יעילה יותר לנשים עם היסטוריה של מחלות מנטליות, בעוד שפעילות אינטנסיבית הייתה יעילה יותר לנשים ללא היסטוריה משפחתית של המחלה. בקרב הגברים, שיעור פעילות גבוה היה יעיל יותר ללא קשר למאפיינים אחרים.
מדובר בתוצאה חשובה של מחקר, במיוחד בהיבט של סוג הפעילות הנדרשת התלויה במאפיינים ספציפיים של החולה, עובדה הממחישה את הצורך שהטיפולים יהיו "תפורים" על-פי מידות המטופל.
