מחקרים הראו כי צריכה גבוהה של מלח וחוסר פעילות גופנית עלולים לגרום למחלת לב, אך כעת מחקר חדש מראה כי אותו שילוב עלול להזיק גם לבריאות המוח.
חוקרים קנדים חקרו את צריכת המלח ואת רמות הפעילות הפיסית של 1,262 נשים וגברים בריאים בגילאי 67 עד 84 לאורך שלוש שנים, וגילו כי אלו עם רמות צריכת הנתרן הגבוהות ביותר (3,091 מיליגרם ביום או יותר) ועם רמות הפעילות הגופנית הנמוכות ביותר הראו ביצועים קוגנטיביים דלים יותר משל אלו עם רמות צריכת נתרן נמוכות וסגנון חיים פעיל. הממצאים פורסמו בכתב העת הרפואי Neurobiology of Aging.
מדובר בממצאים חשובים משום שהם מוכיחים כי ניתן למנוע נזקים אפשריים ולשמור על מוח בריא כשאנו מזדקנים. ה"בייבי-בומרס" (אנשים שנולדו בתקופת ה"בייבי בום" בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה) במיוחד, צריכים לדעת שישיבה על הספה, צפייה בטלוויזיה למשך שעות ארוכות ואכילת חטיפים מלוחים אינה מועילה לבריאות.
5-4 מיליון איש בארצות הברית סובלים מצורה מסוימת של דמנציה, ומספרים אלו צפויים להרקיע שחקים כשהאוכלוסיה מזדקנת.
בין יתר ממצאי המחקר: אצל אנשים מבוגרים שלא היו פעילים לא זוהתה הידרדרות קוגנטיבית לאורך שלוש שנים אם צריכת המלח שלהם הייתה נמוכה. במסגרת המחקר, צריכת נתרן נמוכה ובינונית הוגדרה כצריכה שאינה עולה על 2,263 ו-3,090, בהתאמה. כפית מלח שוות ערך ל-2,000 מיליגרם.
זהו אחד מהמחקרים הראשונים שבחנו את הנתרן בהיבט זה, והוא מזכיר לנו כי עלינו לאכול כמות גדולה של פירות וירקות טריים ולהתרחק ממזונות מעובדים.
