ד"ר דניאל קאושנסקי, שהועסק כרופא מחוזי במרפאה לשיקום נכים במסגרת משרד הביטחון, הועמד רק לדין משמעתי לאחר שנחשד בהטרדה מינית. כך עולה מהחלטה שניתנה (24.8.2011) בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
על-פי המתואר בהחלטתה של השופטת
חנה טרכטינגוט, "נגד המבקש הוגשה ביום 20.1.10 תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים. התובענה מייחסת למבקש עבירות של הטרדה מינית והתנהגות בלתי הולמת בשש מתלוננות שונות אשר עבדו עם המבקש במסגרת תפקידן וזאת במהלך השנים 2008-2003". בהחלטה לא נאמר מדוע לא הועמד קאושנסקי לדין פלילי פומבי, למרות שהטרדה מינית היא עבירה פלילית ולא רק ענין לבית דין משמעתי שהדיונים בו מתנהלים בצינעה.
נציב שירות המדינה החליט להשעות את קאושנסקי מתפקידו, אך בזמנו הורה לו בית הדין לבדוק את האפשרות להעבירו לתפקיד אחר. ביולי השנה הודיע הנציב, כי לא מצא תפקיד שכזה, שכן החליט שאין לשלב את קאושנסקי "בתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים".
החלטת הנציב שבה ומחדדת את התמיהה מדוע לא ננקטו הליכים פליליים, וזאת לנוכח החומרה שמיוחסת בה למעשים בהם מואשם קאושנסקי:
"הפגיעה הקשה בתדמית שירות המדינה ומשרד הביטחון, וכן הפגיעה באמון הציבור, נוכח האישומים הרבים המיוחסים לך בכתב התובענה שעניינם הטרדה מינית של שש מתלוננות שונות והתנהגות בלתי הולמת. לטעמי, אין בחלוף הזמן מעת הגשת התובענה נגדך ועד השעייתך, זמן בו טרם החל תהליך המשמעתי להתנהל, כדי לאפשר עבודתך מול ציבור האזרחים הנזקק לשירות משרד הביטחון, וזאת ללא פגיעה כמפורט לעיל".
לאור זאת הודיע הנציב, כי אין מנוס מהשעייתו של קאושנסקי. הלה פנה שוב לבית הדין לעבודה וטען, כי הנציבות ביזתה את ההחלטה הקודמת, בכך שהתנתה את הצבתו מחדש בכך שלא יקבל מטופלים, וכי אין לו כל דרך לדעת האם באמת אין תפקידים מתאימים. המדינה טענה, כי מדובר בשיקול סביר של הנציב, וכי בית הדין הותיר בידיו שיקול דעת זה.
טרכטינגוט קבעה, כי החלטתו של הנציב סבירה, במיוחד לנוכח הנימוק המדבר על הפגיעה הקשה באמון הציבור שגרמו מעשיו הנטענים של קאושנסקי. היא קיבלה את טענת המדינה, לפיה בחנה את כל תפקידי הרופאים במשרד הביטחון, וכי התפקיד הפנוי היחיד היה בכיר בשתי דרגות מזו של קאושנסקי.
