שר הביטחון,
אהוד ברק, סבור כי הממשלה צריכה לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה לשינוי חברתי-כלכלי, שיהפוך את המדינה לטובה יותר לכלל אזרחיה. העלויות, לדבריו, עשויות לנוע בין 40 מיליארד שקל ל-100 מיליארד שקל.
"אני חושב שיידרשו 40-50 מיליארד שקל למשך חמש שנים בגרסה המצומצמת ביותר של השינויים הנדרשים, ושהעלויות יגיעו ל-80-100 מיליארד שקל במתן תשובה רחבה יותר למחאה", אמר ברק בראיון ל-TheMarker, שיתפרסם מחר במלואו.
ברק ציין כי יהיה כמעט בלתי אפשרי לחולל שינויים מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב. "חשוב מאוד לא לפרוץ את מסגרת התקציב. מבחינה טקטית, אי-אפשר לנהל דיון כשאין מסגרת כזו, שמכיילת את התיאבון. אחר כך צריך להעריך מהי המאסה הקריטית שנותנת מענה לשאלות וכמה היא עולה. אם יתברר שהמאסה הקריטית שמניעה שינוי מצטברת לסכומים מעבר לתקציב הנוכחי - גם אם משרד הביטחון ומשרדים אחרים יתרמו את חלקם, צריך להיכנס למכשירים עוקפים", אמר.
"להניע בניית דירות להשכרה" לפי ברק, השינויים הנדרשים כוללים טיפול ביוקר המחיה ובחלוקת הנטל תוך הגדלת הנטל על העשירים, צירוף חרדים וערבים למעגל העבודה וטיפול בריכוזיות. "המטרות המיידיות הן חינוך מגיל אפס עד שלוש. בטווח הקצר מדובר בזיכוי מס בשכר מטפלת. בטווח הארוך זה הקמת רשת מעונות אוניברסלית", אמר. בעניין המס אמר ברק כי המשימה העיקרית היא העלאת המס על ההון, אך גם העלאת המס על בעלי שכר של 80 אלף שקל ויותר.
צעדים נוספים שאותם מעלה ברק כוללים הכרה בהוצאות הריבית על המשכנתה לזוג צעיר עד גודל מסוים של דירה, הורדת מיסוי על שכבות חלשות והורדת מחירי דלק, חשמל ומים והעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל. ברק סבור עוד שיש לבנות עשרות אלפי דירות להשכרה. "יש שיטות של עסקות קומבינציה שהקבלנים הציעו וישנן הצעות אחרות. הממשלה צריכה להניע בניית דירות להשכרה", אמר.
מהלך ממשלתי נוסף שנדרש הוא טיפול בריכוזיות. ברק תומך בהפרדת אחזקות פיננסיות מריאליות, וברגולציה מקיפה יותר שתגדיל את התחרות. "המונופולים מדכאים את היוזמה ואת תחושת הצדק", אמר.
"אפשר לרסן את ממד הקזינו" המקורות למימון השינויים החברתיים יגיעו, לפי ברק, ככל הנראה מעליית מסגרת ההוצאה וההכנסה, מהגדלת הגירעון שירד בצורה מהירה מדי, וממיסוי. לדבריו, הממשלה תצטרך לדון בשינויים על-רקע הנסיבות המשתנות בעולם והמחאה החברתית, ולהכריע אם היא מעדיפה להגן על תקרת הגירעון - או על הרקמה החברתית.
מיפוי המקורות והיקף השינויים מציבים את ברק, לא בפעם הראשונה, במסלול התנגשות עם שר האוצר,
יובל שטייניץ, שמתנגד לפריצת התקציב ולהגדלת הגירעון, ותומך בקיצוץ של 2-3 מיליארד שקל בתקציב משרד הביטחון.
ברק הבהיר כי "מוצדק בתנאים מסוימים להגדיל את תקרת התקציב והמקורות. יש הרבה רזרבות במשרד האוצר". הוא אינו מוכן לפרט כמה יתרום משרד הביטחון למימון השינויים החברתיים, אולם ציין כי תרומה זו תהיה שולית יחסית לסכומים הנדרשים. לדבריו, כל תרומה כזו תבוא על חשבון הביטחון, והממשלה תצטרך להחליט על מה היא מוכנה לוותר בביטחון, כדי לשפר את המצב החברתי.
מסלול נוסף שמציב את ברק במסלול התנגשות במשרד האוצר הוא תמיכתו במע"מ דיפרנציאלי, בניגוד לעמדה הנחרצת של האוצר בנושא. "צריך לקחת כמה מוצרי יסוד ולמצוא את הדרך להוריד את מחיריהם, ולגבי חלק אף לבטל את המע"מ לחלוטין. זה מה שמשפיע הכי הרבה על ששת העשירונים התחתונים", אמר.לדבריו, אי-אפשר להעלות את המיסוי הישיר על מעמד הביניים שמגיע לתפישתו עד אמצע העשירון התשיעי, אבל אפשר להעלות מס חברות למשך חמש שנים ל-27%.
ברק תומך גם במס על רכוש או ירושה. לדבריו, אם מס ירושה יוגבל לשיעור של 10%-15% מעל סכום מסוים, לא יהיה לעשירים תמריץ להפעיל עורכי דין כדי להתחמק ממנו. "זה ביטוי סמלי שמראה שהמדינה נוגעת בעשירים, שהם לא חסינים", אמר.
מיסוי נוסף שברק מציע הוא על תנועות הון ספקולטיביות, שמתבצעות כהשקעות ליום-יומיים. "אפשר לרסן את ממד הקזינו", אמר, והוסיף: "יש לבצע טיפולי שורש בהון השחור. מהלך שנבחן לחובת דיווח כולל יעשיר רק עורכי דין ורואי חשבון. מדינה מודרנית צריכה ליישם ענישה חריפה יותר לרמאי מס".
