החיפוש אחר עזרה במצב של דיכאון וטיפול תרופתי בנוגדי דיכאון הוא הצעד הראשון האמיץ והחשוב בדרך להתאוששות. אך לעתים קרובות, אנשים הצועדים במסלול זה מוצאים את עצמם מתמודדים עם בעיה מטרידה נוספת: עליה במשקל.
מומחים בתחום מדווחים כי עבור כ-25% מהאנשים, תרופות נוגדות דיכאון - כולל התרופות הפופולריות מסוג מדכאי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), כדוגמת לקספרו (Lexapro), פקסיל (Paxil), פרוזאק (Prozac) וזולופט (Zoloft) עלולות לגרום לעליה במשקל של 4.5 קילוגרם או יותר.
מדובר בתופעה שרבים מהמומחים הבחינו בה כבר לפני שנים רבות. כשהפרוזאק נכנסה לשוק, ההשפעה לא זוהתה מיד במסגרת הניסויים הרפואיים, משום שרובם נעשו לאורך תקופה של 12-8 שבועות, והעליה במשקל מופיעה דווקא לאחר שימוש ממושך. אך ללא ספק מדובר באחת מתופעות הלוואי של התרופות הללו ושל תרופות נוספות לטיפול בדיכאון.
סקירה שפורסמה בשנת 2003 במגזין הרפואי של מאיו-קליניק קבעה כי למרות שהעליה במשקל היא תופעת לוואי-אפשרית משימוש בנוגדי דיכאון מסוג SSRI, היא בדרך כלל מופיעה רק לאחר ששה חודשי טיפול או יותר.
אך תרופות מסוג SSRI אינן קבוצת נוגדי הדיכאון היחידה שעליה במשקל היא אחת מתופעות הלוואי שלה. נוגדי דיכאון אחרים, כולל טריציקליים (כמו אלביל - Elavil וטופרניל -Tofranil), כמו גם מדכאי MAO (תרופות כמו פרנט - Parnate ונרדיל -Nardil), גם הם גורמים לחולים להעלות במשקל הן בשימוש קצר טווח והן בשימוש ארוך טווח.
מומחים מסכימים כי ללא ספק מדובר בבעיה שניתן לייחס לרוב התרופות הניתנות לטיפול בדיכאון, ולמרות שלא כל תרופה גורמת לתופעה ולא כל חולה יסבול ממנה, כשהיא כן מתרחשת היא עלולה להוות בעיה משמעותית שאין להתעלם ממנה.
התיאבון חוזר? למרות שיש מספר תאוריות שמסבירות את הסיבה לכך שתרופות נוגדות דיכאון גורמות לעליה במשקל, די ברור כי הן התיאבון והן חילוף החומרים מושפעים מהן. ייתכן גם כמובן, שנוגדי הדיכאון פשוט עוזרים למשתמשים בהם לגלות מחדש את הנאות החיים, בין היתר של האוכל.
ממצאים שפורסמו על-ידי קבוצת חוקרים איטלקיים בכתב העת הרפואי Psychotherapy and Psychosomatics הציעו כי הפעולה הפשוטה של ההתאוששות מהדיכאון משחקת תפקיד בעליה במשקל.
למרות שמומחים אינם בטוחים מדוע תרופות נוגדות דיכאון גורמות לעליה במשקל, הם בהחלט מודעים לכך שהחלפת סוג התרופה יכול להיות בעל השפעה, משום שתרופות נוגדות דיכאון מסויימות יכולות להשפיע פחות על המשקל. אפקסור (Effexor) וסרזון (Serzone) בדרך כלל אינן גורמות לעליה במשקל, בעוד שוולבוטרין (Wellbutrin) לדוגמה דווקא גורמת לעליה במשקל. לכן, לפעמים, החלפת תרופה מתוך אותה קבוצת תרופות, יכולה בהחלט לעשות את העבודה.
נכון לעכשיו, הפקסיל (Paxil) ידועה כבעייתית ביותר בהיבט זה והיא התרופה שתגרום לעליה הגדולה ביותר במשקל. לעומתה, הזולופט (Zoloft), גם היא מסוג SSRI, תשפיע הכי פחות ולכן החלפה בין השתיים יכולה לפעמים להיות משמעותית ביותר עבור חולים מסויימים.
החסרון - לא כל תרופה פועלת בצורה דומה בשליטה על התסמינים אצל חולים שונים - התהליכים הכימייים והנוירולוגיים המעורבים בדיכאון מורכבים ביותר ושונים מעט בין אדם לאדם. ולכן, למרות שהחלפת התרופה יכולה לעזור בהיבט של העליה במשקל, לעתים הצעד גורם לכך שחלק מהשליטה בתסמיני הדיכאון הולכת לאיבוד וחשוב לזכור זאת.
צעדים לשיפור עד כה, אף תרופה (כולל תרופות להורדה במשקל) לא נבדקה בצורה מספקת בכדי לזכות באישור לשימוש כטיפול בעליה במשקל שמקורה בתרופות פסיכיאטריות. עורכי המחקר שפורסם במאיו-קליניק, דיווחו כי שימוש במינונים רגילים של תרופות נוגדות דיכאון עם מינונים נמוכים של תרופות מעוררות או תרופות נגד כפיון יכול לעזור ולמתן חלק מההשפעות של העליה במשקל. הוספת וולבוטרין או נלטרקסון (naltrexone) - תרופה המשמשת לטיפול באלכוהוליזם - יכולה גם היא לעזור.
חשוב שחולים המשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון לא יקחו על דעת עצמם תרופה לטיפול בעליה במשקל ללא שידונו על כך עם הרופא.
חשוב גם לזכור כי חלק מאותם צעדים שעוזרים לנו לשלוט במשקל תחת נסיבות נורמליות, יכולים לעזור לנו גם כשאנו משתמשים בתרופות נוגדות דיכאון - כולל הקפדה על אכילה בריאה ועל פעילות גופנית.
אכילה בריאה ופעילות גופנית יכולים לא רק לעזור ולשלוט בעליה במשקל, אלא גם לשפר את מצב הדיכאון, וכך להביא למצב של הפסקת השימוש בתרופות.
יחד עם זאת, חשוב שלא להגביל בצורה קיצונית את צריכת הקלוריות בזמן השימוש בנוגדי דיכאון, משום שצעד כזה לא רק שישפיע בצורה שלילית על הכימיה במוח אלא שתחושת ההגבלה הקשה עלולה להחריף את תחושת הדיכאון.
