המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ופרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישו (יום ד', 7.9.11) לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד שמונה נאשמים בפרשת קריסת חברת הבנייה חפציבה. כתב האישום מייחס לנאשמים, בין היתר, עבירות של גניבה, מירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד,
הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך.
עם קריסת חפציבה, שהייתה בשליטת בועז יונה, באוגוסט 2007 נפתחה חקירה מקיפה ביחידה הארצית לחקירות הונאה וברשות ניירות ערך. בעקבות חקירה זו, הוגש כתב האישום הנוכחי. בעלי התפקידים המופיעים בכתב האישום:
רו"ח פרדי אלגמיל - המשנה למנכ"ל של חברות חפציבה משנת 2000, ומי ששימש כיד ימינו של יונה בניהול החברות ובמימונן. במסגרת תפקידיו פעל אלגמיל מול הבנקים להשגת המימון לפעילות החברות ובכלל זה להסדרת תנאי הליווי הבנקאי.
זאב טננבאום - מנהל הכספים של חברות חפציבה הפרטיות משנת 1979. במסגרת תפקידו היה טננבאום אחראי, בין היתר, על ניתוב הכספים שנתקבלו מרוכשי הדירות והפקדתם בחשבונות חפציבה. בנוסף, היה טננבאום אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בקשר להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם. לטננבאום היו כפופים מספר עובדים, ובכללם עובדי מחלקת הכספים בחברות חפציבה.
עדיה בן-משה - כלכלן במחלקת הכספים משנת 2003 שהיה אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בקשר להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם. בנוסף, כיהן בן-משה כדירקטור בחופים בין יולי 2006 לאוגוסט 2007.
רו"ח מרדכי נתנאל - מנהל הכספים של צמרות משנת 2003 ומנכ"ל צמרות משנת 2005. במסגרת תפקידו, היה נתנאל אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בקשר להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם. בנוסף, שימש נתנאל כמנהל הכספים של ג'רוזלם ומזכיר החברה. מתוקף תפקידו זה ניהל נתנאל את כספי ג'רוזלם, נטל חלק בעריכת הדוחות הכספיים, והיה אמון על הטיפול השוטף בנושא הכספים מול הבנקים ומול טננבאום. כמו-כן, היה נתנאל ממונה על הדיווחים המיידיים של ג'רוזלם לבורסה ולרשות ניירות ערך.
אודי הררי - עובד מחלקת המכירות בחפציבה משנת 1992, מנהל מחלקת מכירות בתקופה הרלוונטית, וסמנכ"ל השיווק בחפציבה משנת 2002. להררי היו כפופים מספר עובדים.
רוני ביבי - עובד מחלקת הגבייה בחפציבה משנת 1997 ומנהל מחלקת הגבייה בתקופה הרלוונטית.
על-פי כתב האישום, פעלו הנאשמים להפקדת כספים רבים ששילמו רוכשי הדירות לחשבונות שאינם חשבונות הליווי הרלוונטיים אליהם אמורים היו להגיע הכספים, וכך נמנעו ממתן ערבות או חלופה אחרת לרוכשים כנגד תמורת הדירה. עובדה זו היא שגרמה למצוקתם הקשה של אלפי רוכשי דירות כאשר קרסה חפציבה.
לטענת המדינה, הנאשמים הסתירו את מעשיהם מהרוכשים ומהבנקים המלַווים של הפרויקטים באמצעות מצגים ודוחות כוזבים שהמציאו מעת לעת לגורמים אלו. באמצעות דוחות כוזבים, הוצגו לגורמים המפקחים נתונים כוזבים לגבי היקף מכירות הדירות והיקף התקבולים מרוכשיהן.
על-פי כתב האישום, בשנים 2007-2006 שלחו מנהלים בחפציבה, ידם בכספי החברות, כאשר במהלך כל רבעון משכו כספים והעבירו אותם לשימושים שקבע יונה, לרבות לחשבונותיו הפרטיים של יונה ובעיקר לחשבונות החברות הפרטיות שבשליטתו. לקראת בסוף כל רבעון ביצעו הנאשמים פעולות שונות, שמטרתן הייתה הסתרת משיכות הכספים מעיני רואי החשבון של החברות וציבור המשקיעים. הגניבות הסתכמו ב-118 מיליון שקל.
על-פי כתב האישום, הנאשמים חברו יחדיו והקימו מערך מובנה ושיטתי שכל כולו נועד להערים על מערך הבקרה החשבונאי, כדי להסוות את משיכות הכספים לצרכים פרטיים מעיני רואי החשבון של החברות ומעיני ציבור המשקיעים. לאחר שנמשכו כספים מהחברות הציבוריות במהלך כל הרבעון, דאגו הנאשמים להפקיד לקראת סוף הרבעון לימים ספורים סכומים שונים, שמקורם בגלגול כספים או בהלוואות שניטלו מהבנקים. סכומי ההפקדות חושבו בדייקנות רבה על-ידי הנאשמים, כדי שיביאו לאיפוס כרטסות הנהלת החשבונות. הנאשמים ידעו, כי רואי החשבון לא מבקרים כרטסות הנהלת החשבונות שיתרתן מאופסת וכך לא יתגלו המשיכות.
עם תחילת הרבעון, ההלוואות הוחזרו לבנק, סכומי הכסף שבו למקורם והחוב לקופת החברות הציבוריות, לבעלי המניות ולמחזיקי האג"ח נותר על-כנו. חמור מכך, טוענת המדינה: כאשר הנאשמים ראו ששיטתם עלתה יפה, גדלו המשיכות וכך תפחו החובות לציבור המשקיעים.
במאי 2008 הגיעה המדינה להסדר טיעון עם יונה, במסגרתו נגזרו עליו 7 שנות מאסר והוא חויב לפצות את רוכשי הדירות ב-4 מיליון שקל. הסדר טיעון זה זכה לאחרונה לאישורו של בית המשפט העליון. מאז מעצרו, מרצה יונה את עונשו.
כתב האישום הוגש על-ידי עוה"ד סטיב בוארון, רעות גורדון ויעל דקל מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ועו"ד ערן שחם-שביט מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).
עוה"ד
שמעון דולן ו
דרור מתתיהו, המייצגים את בן-משה, מסרו בתגובה: "בבחינת כל הנסיבות, הן המשפטיות והן האישיות, לא היה מקום לכלול את בן-משה בכתב האישום, וחבל מאוד שנעשה כך.
ההחלטה להעמיד לדין את המנהלים הזוטרים, למעלה מארבע שנים לאחר פתיחת החקירה, היא החלטה מפלה ובלתי ראויה".
