עוינות ושנאה מכפילות את הסיכון שלנו לפתח מחלת לב איסכמית (מחלת לב איסכמית נגרמת מהיצרות העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב) - כך קובע דוח שפורסם על-ידי הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה.
החוקרים, מהמרכז הרפואי באוניברסיטת קולומביה, הדגישו כי מדובר במחקר תצפיתי ולכן יש להיזהר מהסקת מסקנות ומפרשנות סיבתית. הממצאים מצביעים על כך שעוינות זוהתה אצל אלו שהיו בסיכון למחלת לב איסכמית, אך עדיין לא ברור אם הסיכון ניתן לשינוי וכן גם לא ברורים המנגנונים העומדים מאחורי הקשר בין השניים.
החוקרים בדקו את הקשר בין הניקוד שניתן למשתתפים על בסיס רמת העוינות עליה דיווחו לשכיחות מחלות הלב האיסכמיות כדי לקבוע אם קיים קשר עצמאי בין גורמי סיכון קרדיווסקולרים לעוינות - על בסיס דיווח עצמי - ולגורמי סיכון פסיכולוגים אחרים.
ניתוח הנתונים הסופי כלל 1,749 איש מנובה סקוטיה שבקנדה שלא סבלו ממחלות לב איסכמיות בתחילת המחקר והיו תחת מעקב לזיהוי מחלות לב איסכמיות לאורך תקופה בת עשר שנים.
"מבחן העוינות" כלל ראיון מלחיץ בן 12 דקות. רק 177 איש קוטלגו תחת קטגוריה 1 - "לא נצפתה עוינות". האחרים, עם ניקוד בין 5-2 (נצפתה עוינות כלשהי), היו צעירים יותר, נטו לעשן, סבלו יותר מתסמיני דיכאון וביטאו כעס הרסני.
בהשוואה לסיכון למחלות לב איסכמיות אצל משתתפים שלא הביעו עוינות, הסיכויים למחלה היו גבוהים פי 1.96 אצל אלו שדורגו בקטגוריה 2, פי 2.21 אצל אלו שדורגו תחת קטגוריה 3, וגבוהים פי 2.42 אצל אלו שדורגו תחת הקטגוריות 4 ו-5.
לאחר שנלקחו בחשבון משתנים קרדיולוגיים ופסיכולוגיים סבירים, ניתן היה לזהות כי אנשים עם עוינות כלשהי היו בסיכון גבוה פי 2.06 לאירוע של מחלת לב איסכמית בהשוואה לאנשים שלא דיווחו על עוינות.
החוקרים הדגישו כי יש להזהיר את הרופאים שלא "להאשים" בטעות את החולה ולהניח כי הבעיות הרפואיות שלו הן אשמתו בלבד. עוינות היא סמן לעלייה בסיכון למחלות הקשורות לציטוקין (חלבון המווסת התגובה החיסונית) ומושפעות מגנטיקה וממשתנים אחרים הגורמים למחלות לב.
