הבדיקה המשפילה שעברו התיירים הישראלים שהגיעו לטורקיה מלמדת יותר מכל על שינוי המגמה הכללי של מדינה זו כלפי מדינת ישראל. השפלת תיירים היא מעשה החורג מעבר למתיחות המדינית הרגילה, אליה כבר התרגלנו, ומשמעותו הפניית עוינות גלויה לכלל אזרחי ישראל. פעולה כזו שמטרתה פגיעה ממשית בכבוד הלאומי של כל אזרח ישראלי, ללא קשר לעמדתו הפוליטית ולקשר ולו העקיף שיש לו לעצירת המאבי מרמרה, מחייבת את ממשלת ישראל לתגובה חריפה שמגיעה כמעט לכדי ניתוק כל היחסים הדיפלומטים עם טורקיה. חמור מכך נראה כי בקרוב מאוד יהיה על ממשלת נתניהו להכריז על מדינה זו כמדינה בה מסוכן לישראלים להסתובב.
אלא שלפני נקיטתה של פעולה קיצונית כזו הגיע הזמן שישראל תתחיל גם היא לפעול ביתר נוקשות מול
ארדואן והפרובוקציות שלו מבחינה מדינית. כלומר, במקום שמשרד החוץ הישראלי יעסוק רק במזעור הנזקים של הפעולות הטורקיות נגד ישראל באו"ם ובבית הדין הבינלאומי בהאג, הגיע הזמן ששר החוץ הניצי שלנו יגלה יוזמה ויעלה גם הוא להתקפה נגד מדינה זו. פעולה דיפלומטית ישראלית גלויה שמטרתה תהיה להרחיק את התקבלותה של טורקיה כחברה באיחוד האירופי תזעזע את אמות הסיפים של הממשל הטורקי שעדיין לא זנח את חלום התקבלותו למועדון האקסקלוסיבי הזה.
מעבר לכך, על ישראל לפעול בצורה חד-משמעית נגד חברותה של טורקיה בנאט"ו בטענה שלא ניתן לסמוך צבאית על מדינה בעלת אוריינטציה איסלאמיסטית שהצהירה כי נשיא סודן המבוקש על רצח עם של מאות אלפי בני השבטים הנוצריים של דרום סודן, הוא אורח רצוי בה. ברור גם שמדינות אירופיות רבות יתקשו להשלים או אפילו לעכל את השאיפות האימפריאליסטיות הניאו עות'מאניות שמקדם שר החוץ הטורקי אחמט דאותולו. החלום הטורקי על יבשת אירופית שרועדת מהסולטאן יגרום לחשיבה מחודשת בבירות רבות בנוגע לדרך שבה יש להתמודד עם ממשלתו האלימה של ארדואן.
מתקפה דיפלומטית מהסוג הזה מחויבת המציאות כיון שנראה כי השפה השלטת כיום במי שהייתה בת ברית קרובה של ישראל היא שפת הכוח. במילא כשממשלת ישראל תתחיל לפגוע בבטן הרכה של טורקיה יצטרכו קברניטיה של מדינה זו לעדן את יחסם כלפינו עקב מאזן כוחות חדש שייוצר בין הצדדים.
ברור שהתנהלות מדינית כזו לא תזכה לברכתה של וושינגטון הרואה בטורקים בעלי ברית אסטרטגיים באזור. אולם בחינה מעמיקה של ההתנהלות המדינית של הממשל האמריקני, מאז נבחר
ברק אובמה כנשיא, תלמד כי אל לה לישראל להסתמך יתר על המדינה על השיפוט המדיני של מחלקת המדינה בארה"ב. שהרי השיפוט המדיני הזה הוא שגרם בן היתר לנפילתו של מובארק ולאובדן התוכן הממשי של הסכם השלום עם מצרים. חמור מכך שאיפות השלום הלא מציאותיות של הממשל הן שאפשרו לטהרן להגיע עד לכדי שנה אחת מפצצת אטום ולטליבאן להיות שוב גורם משמעותי לא רק באפגניסטן אלא גם בפקיסטן. מבחינה זו נראה כי דווקא התנהלות ישראלית עצמאית העומדת על האינטרסים האמיתיים שלנו היא זו שבסופו של דבר תועיל לא רק לישראל אלא גם לבת בריתנו הרחוקה מעבר לים.
