מימן דורש משביט להחזיר מיליונים; מצרים דורשת עוד 780 מיליון דולר

איש העסקים יוסי מימן הולך ומסתבך. כך עולה ממידע מתועד וממוסמך שהגיע ל-News1. עסקיו נקלעו לסחרור ולנסיגה. חברת מרחב שבשליטתו, השותפה בחברת הגז EMG - באמצעות חברת אמפל (שהינה חברה ציבורית) - ניזוקה באופן הנראה, בשלב זה, כבלתי הפיך. החברה איבדה נכסים בהיקף של מאות מיליוני דולרים כתוצאה מעצירת הזרמת הגז ממצרים לישראל. עתה, מלבד הסתבכותה העסקית, נתונה קבוצת מימן בסיכון של בדיקות ו/או חקירות הן מצד גורמים בישראל והן מצד רשויות במדינות אחרות, ובראשן מצרים וארה"ב. הסיכונים מתעצמים בימים אלה דווקא בגלל מידע מהותי שמסתיר מימן מהציבור ומבעלי המניות של חברת אמפל. עיקרו: דרישתו להשבת כספים משבתי שביט; ודרישת ממשלת מצרים לקבל לידיה 780 מיליון דולר.

השירות שנתן שביט למימן

ל-News1 נודע, כי מלבד הסכסוך החמור עם נמרוד נוביק - שהיה יד ימינו של מימן במשך עשרות שנים ועתה הגיש נגדו תביעה בדרישה לקבלת 30 מיליון דולר, נוצר קרע מצד מימן גם עם ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט. שביט נמנה עם אנשי סודו של מימן במשך שנים. לטענת שביט, הוא היה אחד האישים המרכזיים בזכותם נרקמה עסקת הגז שקיבלה את ברכת הנשיא חוסני מובארק. מימן הסתייע בעבר בשביט במיוחד לקשירת הקשרים עם גורמים ביטחוניים במצרים, ובמיוחד עם מקבילו במצרים, כדי להשיג הסכם למכירת גז ממצרים לחברת EMG (וממנה לישראל, בעיקר לחברת החשמל). מימן שותף ב-EMG באמצעות חברת שבה הוא שולט באמצעות מרחב. אמפל הינה חברה ציבורית ומניותיה רשומות למסחר הן בבורסה בתל אביב והן בחו"ל. מכוח זאת, היא חייבת בדיווחי אמת לציבור. על-פי המידע שהובא ל-News1, דרש מימן בחודשים האחרונים משבתי שביט להשיב לקופתה של חברת מרחב מיליוני דולרים מתוך 11 מיליון דולר שקיבל. בין הצדדים התקיימה בוררות. נודע, כי מימן ביסס את דרישתו על דרישה אולטימטיבית שהוצגה בפניו: ממשלת מצרים דורשת מהשותפות EMG תשלום נוסף בסך 780 מיליון דולר כתנאי להמשך אספקת הגז. לטענת ממשלת מצרים, השותפוֹת EMG ואנשיה קשרו קשר מושחת עם מובארק ובניו למכירת גז מצרי במחירים נמוכים יחסית, ובכך הונו את העם המצרי. בגין זאת, בין היתר, עומדים עתה לדין מובארק ובניו. עתה דורשת ממשלת מצרים מחיר רטרואקטיבי גבוה יותר תמורת הגז שכבר סופק. ההפרש הנדרש מגיע ל-780 מיליון דולר. מימן נמנע עד כה ממסירת דיווח בהתאם לנדרש על-פי חוק לבורסה ולרשות ניירות ערך. לגישתו, מדובר בדרישה שרירותית מצד שלטונות מצרים, הנתונים ללחצים מן הרחוב, ולכן אין מקום למסור דיווח מיוחד. מימן טען כי הוא פועל כך בעצת עורכי דינו.

מימן א' ומימן ב'

שביט התנגד לדרישה ואף נאבק לדחיית דרישותיו של מימן. לטענתו, אין מה לדבר על החזר כספים שכבר קיבל כעמלה תמורת עבודתו והישגיו עבור קבוצת מימן. כמו-כן טען, כי מימן עצמו מכר לפני כמה שנים - זמן קצר לאחר קשירת העסקה - חבילת מניות וקיבל תמורתן 350 מיליון דולר. רובו של הסכום נוצר כרווח. לכן, טען שביט, אין כל הגיון כלכלי או משפטי לדרוש השבת כספי עמלה אותם קיבל מתוך רווחים שסייע בהשגתם עבור מימן. שביט אף טען בעיצומו של העימות ביניהם, כי טיעוניו של מימן עומדים בסתירה זה לזה:

• מימן א' - טען בתקשורת ובדיווחיו כי עסקת הגז עומדת בעינה. במסגרת זו אף פרסמה חברת אמפל שבשליטתו מצגת שבה דובר רק על עיכוב באספקת הגז, וכי העסקים עתידים לשוב למסלולם. מימן א' לא אמר מאומה על דרישה מצד ממשלת מצרים לקבלת כספים נוספים בהיקף כה גדול;

• מימן ב' - בבואו לדרוש השבת כספים משבתי שביט, וברצותו ליצור מצג לפיו העסקה קרסה - ולכן יש לקזז מעמלתו של שביט ואף לקבל החזר בסך מיליוני דולרים משביט, טוען מימן ב' כי ממשלת מצרים דורשת לשלם לה עוד 780 מיליון דולר תמורת הגז שסופק, וזאת כתנאי לחידוש אספקת הגז.

העימות בין שני האישים מגלה רק חלק מהסיבוכים המשפטיים והעסקיים שנוצרו עקב קריסת עסקת הגז, ונותן הזדמנות לבחון את אופן התנהלותו של יוסי מימן. ובחינה זו מגלה: מימן מסתיר מידע דרמטי מהציבור, מהבורסה ומרשות ניירות ערך.