מחקר חדש, שבדק השפעות של מגדר ומוסר כליות על ביצוע אקדמי, מצא כי אופטימיות גבוהה קשורה בקשר חיובי להישגים גבוהים יותר רק בקרב נשים, ואילו גברים אופטימיים נטו לקבל ציונים נמוכים יותר בממוצע בהשוואה לחבריהם הפסימיים. עם זאת, בקרב סטודנטים בעלי מוסר כליות גבוה יותר, אכן נמצא קשר חיובי בין אופטימיות ובין ביצוע.
במילים אחרות, המוסר כליות "הגן" על הגברים האופטימיים מפני נזקי האופטימיות הנאיבית (בעלי התפיסה "לי זה לא יקרה"). האופטימיות שלהם הובילה אותם אולי לחגוג בפאב עד אמצע הלילה אך לא לשולחן הכתיבה.
המחקר, שנערך על-ידי הדוקטורנטית תמר איצקסון, בהנחייתה של פרופ' איילה מלאך-פיינס, דיקנית הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשיתוף עם פרופ' אורן קפלן מהמכללה למנהל, בדק את הקשר בין אופטימיות, מוסר כליות וביצוע אקדמי בקרב 174 סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון בניהול. הסטודנטים מילאו שאלוני אישיות שכללו שאלות שהעריכו את רמת האופטימיות ומוסר הכליות שלהם. לאחר כחצי שנה הוערכו הביצועים האקדמיים של הסטודנטים על סמך ממוצע הציונים הסופי בתום השנה.
מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה החיובית הדגימו את השפעתה המטיבה של אישיות אופטימית על בריאות גופנית ונפשית, כמו גם על ביצועים באופן כללי. עם זאת, כאשר בוחנים את הקשר בין אופטימיות לביצועים אקדמיים מוצאים יתרונות בצד חסרונות. אחת הבעיות נגרמת מ"אופטימיות יתר", שהיא תפישה בלתי ריאלית של המציאות ובצידה ביטחון יתר ונטייה לקחת סיכונים, העשויים להוביל בסופו של דבר לפגיעה בביצועים.
מה יכול להגן מפני סיכונים אלו? לדברי החוקרת, אופטימיות עשויה לשמש כמשאב חיוני עבור נשים ולסייע להן להגיע להישגים אקדמיים טובים יותר. לעומת זאת, בקרב גברים, אופטימיות משמשת כחרב פיפיות: אופטימיות משתלמת רק בקרב גברים בעלי תכונת אישיות של מוסר כליות גבוה ובכך היא מגנה עליהם מסיכונים של ביטחון יתר. החוקרים ממליצים כי תוכניות התערבות, שמטרתן לקדם את הישגיהם האקדמיים של סטודנטים יגלו רגישות להבדלים מגדריים ואישיותיים (כגון מוסר כליות).