שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, גזר (יום ב', 19.9.11) עונש של ארבע שנות מאסר בפועל על
אלי רייפמן, ממייסדי חברת אמבלייז ומי שהיה בעל השליטה בה, אשר הורשע בשורה של עבירות מירמה בהיקף כולל של 6.3 מיליון דולר. רייפמן חויב להשיב סכום זה לנפגעים ממעשיו, אם כי לא ברור כיצד ייעשה הדבר כאשר הוא בכינוס נכסים. מסיבה זו גם נמנע רוזן מלהטיל עליו קנס.
רייפמן הורשע לפני חודשיים בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות ובשימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. מדובר בהלוואה בסך 3 מיליון דולר שקיבל רייפמן מחברת וינטון קפיטל בשנת 2009. כבטוחה להלוואה, נדרש רייפמן לשעבד 9 מיליון מניות של אמבלייז שלטענתו היו בבעלותו.
רייפמן טען, כי המניות מוחזקות בידי נאמן שאת זהותו אינו יכול לגלות לווינטון, מחשש שיריביו במאבקי השליטה באמבלייז ינצלו מידע זה לרעתו. לדברי רייפמן, שמו של הנאמן היה ידוע רק לו ולעורך דינו,
דורון אפיק. רייפמן זייף מסמך שנחתם כביכול בידי אנדרו דאימונד מחברת הברוקרים האנגלית JMFINN, ולפיו בחשבונו של רייפמן בחברה מוחזקות 9 מיליון מניות אמבלייז.
רייפמן העביר מסמך זה לאפיק, שהיה הנאמן בהסכם ההלוואה מווינטון, לאחר שהשחיר את שמה של JMFINN. על-פי הוראתו של רייפמן, העביר אפיק את המסמך לווינטון כחלק מהסכם ההלוואה, ורייפמן אכן קיבל 3 מיליון דולר - אותם לא השיב עד היום.
עוד הורשע רייפמן בכך שבפברואר 2009 חתם על הסכם למכירת 10 מיליון מניות של אמבלייז לקרן Doublu U Trading וסטיבן שוורץ, תמורת 3.3 מיליון דולר. אחד מתנאי ההסכם היה אישורו של הנאמן לפיו בידי רייפמן מניות אלו. ימים אחדים לאחר מכן קיבלה מזכירתו של רייפמן דוא"ל מחברת JMFINN ובו אישור על פתיחת חשבון על שמו. רייפמן זייף את הדוא"ל, כך שנאמר בו שבאותו חשבון מוחזקות מניות אמבלייז, והשתמש בו כאישור לצורך מימוש הסכם המכירה. בעקבות זאת, קיבל רייפמן את אותם 3.3 מיליון דולר.
בטיעונים לעונש ציינה המדינה, כי רייפמן ביצע את מעשי המירמה תוך שימוש במוניטין של איש עסקים מוכשר ומצליח בדרכו. הוא פעל על בסיס מיומנות שאין ממנה תוך שימוש בעורכי דין ובמנהלות של חברה מצליחה ובעלת שם נכבד מוכר בארץ ובעולם. מנהל קרן ווינטון העיד על הנזק הרב שגרם רייפמן לקרן, ורוזן אף ציין את החומרה בה מתייחס בית המשפט העליון לעבירות מהסוג בו הורשע רייפמן.
ההגנה הביאה שורה של עדים שסיפרו על תרומות גדולות של רייפמן, בעיקר למוסדות אקדמיים (האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן והמרכז הבינתחומי) וכן לאנשים במצוקה. בסך-הכל, טענה ההגנה, תרם רייפמן עשרות מיליוני שקלים, ללא כל פרסום. עוד ביקשו הסניגורים להתחשב בכך שהוא לא פגע באנשים תמימים, וכי פעל מתוך המצוקה הכלכלית אליה נקלע.
במקביל להליך הפלילי, מצוי רייפמן במאבק חריף ביותר עם כונס נכסיו, עו"ד איתן ארז, על-רקע דרישתו של האחרון להעביר לקופת הכינוס את מניותיו של רייפמן באמבלייז. רייפמן לא מילא את ההחלטות בנושא, בטענה שהמניות מוחזקות בידי נאמנים בשרשורים סבוכים, ונכלא מספר פעמים בשל בזיון בית המשפט.
