"מערכת החינוך הישראלית נכשלת בתפקידה להכין את ישראל לחיים בעולם המודרני, ואנחנו ממשיכים להידרדר", כך אמר נגיד בנק ישראל פרופ'
סטנלי פישר בכנס בנושא ההשפעות החברתיות והכלכליות של ההשכלה שנערך על-ידי מרכז טאוב. "כולנו מכירים את הנתונים והם מאוד דרמטיים", אמר פישר בתחילת דבריו, "אבל כשמסתכלים עליהם הם אפילו עוד יותר מפחידים ממה שקוראים בעיתונות".
פישר הציג נתונים ובהם מספר התלמידים מהמגזרים השונים בישראל משנת 1959 ועד ל-2010. על-פי הערכות, ב-2015 ילמדו בכיתות א' בבתי הספר היסודי 41.5 אלף תלמידים ערבים ו-30.4 אלף חרדים, כאשר היהודים החילונים יהיו במיעוט.
"הכל היה בסדר גמור אם איכות החינוך הייתה דומה בכל המגזרים אבל לצערי זה לא המצב", אמר פישר. "הייתה לי הזכות להיות נוכח בפגישה עם ראשי ה-
OECD כשביקשנו מהם להיכלל בארגון. שר החינוך,
גדעון סער, סקר את מערכת החינוך והצביע גם על הנתונים האלה. אחד מנציגי המדינות אמר בתגובה שהוא לא מבין איך אנחנו מתכוונים לבנות אומה אם יש לנו 4 מערכות חינוך וזרמים שאין ביניהם שום קשר. זה חמור והבעיה הזאת מאוד רצינית". פישר אמר כי אחת הסיבות לכך היא הדמוגרפיה בישראל, כששיעור החרדים והערבים עלה בעוד ששיעור האוכלוסיה החילונית יהודית יורד, אבל ציין כי זוהי לא הסיבה היחידה למצב.
לדבריו, "התהליכים בחברה החרדית מאוד מרשימים. יש עלייה בשיעור החרדים שרוצים לרכוש השכלה. דברים קורים. אבל מדובר בכ-6,000 סטודנטים חרדים ולכן מדובר בשיעור נמוך מאוד שלהם במערכת ההשכלה הגבוהה אבל לפחות יש שינוי".
לאחר מכן הראה פישר מצגת ובה הישגי התלמידים הישראלים במבחני פיז"ה הבינלאומיים - מקום 36 בקריאה, מקום 41 במתמטיקה ומקום 41 במדע, ואמר כי "התמונה העצובה הזאת לא תשתפר מעצמה. הפערים בין ישראל למדינות המערביות מאוד גדולים. כולנו חיים על חשבון השקעות העבר".
"המגמות האלה צריכות להתהפך, לא המצב הדמוגרפי אלא מה שקורה בבתי הספר הוא זה שצריך להשתנות, אחרת רמת החיים בישראל תרד יותר ויותר לעומת מדינות אחרות". לדברי פישר, על-פי נתוני המחקרים שהוצגו בכנס, אילו ההישגים של תלמידי ישראל היו זהים לרמת ההישגים הממוצעת במדינות ה-OECD התוצר היה גבוה בכ-24% מרמתו הנוכחית.
"הסיבות לתרומה הזאת לצמיחה, שהיא הרבה יותר גבוהה מאשר התרומה שתינתן אם נשפר את מערכת הכבישים, נבנה שדה תעופה או כל תשתית פיזית, היא בגלל שכל אמצעי ייצור כוח העבודה נחשב כתורם לשני שליש מהתוצר. אם נשפר את איכות ההון האנושי נשתפר. עומד בפנינו אתגר משמעותי. הממשלה הנוכחית נאבקת בו אבל ברור שאנחנו צריכים לעשות הרבה יותר".
פישר הוסיף כי "ביקרתי בהרבה בתי ספר בישראל והשונות במה שרואים היא מדהימה. יש בתי ספר בהם התלמידים מעולים - בעיני זה לא מתואם לחלוטין עם הרמה החברתית-כלכלית של הישוב. אני יודע שכשאני מדבר עם התלמידים מדובר בקבוצה שנבחרה ולא מייצגת את כל בתי הספר אבל ברור שהשונות גדולה מאוד".
פרופ' דן בן דוד הציג בפני פישר נתונים על תרומת ההשכלה למועסקים - מבחינת שיעור התעסוקה והאבטלה, השכר, ואף לצמצום הפערים בין גברים ונשים. לפי נתוני ה-OECD שהציג בן דוד, ישראל במקום האחרון מבין 25 מדינות שנבחנו במבחנים הבינלאומיים, אך אם מנכים מההשוואה את החרדים והערבים ההישגים של התלמידים משתפרים - אך עדיין במקום האחרון.
עם זאת, הישגי התלמידים הערבים נמוכים משמעותית מהישגי התלמידים היהודים, ודומים לרמת ההישגים של תלמידי המדינות המתפתחות. לעומת זאת, ישראל במקום הראשון מבין 25 מדינות השייכות ל-OECD ברמת האי שיוויון בחינוך.
בנוסף, לפי נתונים שהציג, בישראל משקיעים פחות שעות לימוד בקריאה ובמדעים מאשר במדינות ה-OECD, ושעות הלימוד נטו של מורים בבתי הספר בישראל נמוכים ב-16% בבתי הספר היסודיים מאשר ב-OECD.
