הפרדת נכסים ריאליים מפיננסיים תוך 4 שנים

בהתייחסה לחברות שליטה בעלות מבנה פירמידאלי ממליצה הוועדה שלא לפרקן, אך מנגד ממליצה על מספר דרכים להגביל את כוחן. כך למשל, ממליצה הוועדה על דרכים שונות לחיזוק הדירקטוריון. בחברת פער (הגדרתה החלקית: חברה ציבורית עם בעל שליטה שהונו בחברה אינו עולה על 50%) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים חיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה. כמו-כן , אישור הדירקטורים החיצוניים על-ידי האסיפה הכללית יהיה ברוב שאינו מייצג את בעל השליטה ובעל השליטה יידרש לאישור ועדת הביקורת על-מנת למנות דירקטור בחברת-בת. הוועדה ממליצה לקדם את תיקון חוק החברות בנוגע לשכר בכירים על-פי המלצות ועדת נאמן. הוועדה תומכת בהמלצות ועדת נאמן אשר ממליצות לקבוע הליך אישור מיוחד בחברות פער, ולהתנות את מתן התגמול לאישור מיוחד באסיפה הכללית ברוב בלתי נגוע. בעניין עסקות בעלי עניין, ממליצה הוועדה על ביצוע הליך תחרותי לפני אישור עסקת בעל עניין במכירת נכס, בקבלת שירותים תפעוליים, ברכישת מוצר מדף או בקבלת הלוואה במתכונת של אמץ או גלה. כמו-כן, יידרש אישור ופיקוח של ועדת הביקורת של הדירקטוריון על עסקות שאינן "חריגות", אך גם אינן זניחות מבחינה פיננסית הוועדה החליטה גם על חיזוק בעלי מניות המיעוט. מספר החלטות יחייבו אישור של האסיפה הכללית ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט: רכישה של פעילות משמעותית, רכישת גרעין שליטה בחברה ציבורית אחרת וגיוס הון או חוב בהיקף משמעותי. בנוסף, מוצע לאפשר הצבעת בעלי המניות ובעלי אג"ח באינטרנט. הוועדה ממליצה על שינויים מבניים שונים בחברות הנ"ל. כך למשל, ייאסר רישום למסחר של פעילות כפולה ואיסור רישום כפול במדדי הבורסה ויוטלו מגבלות על יצירת חברת פער חדשה. כמו-כן, תינתן "זכות יציאה" לבעלי מניות במידה וישנה הצעת רכש חיצונית לקניית כל מניות חברת פער ובעל השליטה סירב להצעה והכשיל אותה למרות ששאר בעלי המניות כן מעוניינים בהצעה. כדי לעודד את התחרות, ממליצה הוועדה על הרחבת סמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים.

תת-צוות חשוב נוסף בעבודת הוועדה בדק את התנאים להקצאת נכסים ציבוריים. כזכור, בשנים האחרונות הפריטה המדינה נכסים שונים, מרכזיים ומהותיים, בדרכים שגררו ביקורת קשה על אופן יישומן. צוות זה התייחס לכך, ובדק בנוסף גם מצבים בהן לא בוצעה הפרטה של ממש, אלא דובר בגופים פרטיים שקיבלו רישיונות או זיכיונות. חברי הוועדה סברו כי במצב הדברים הנוכחי לא תמיד נשקלים די הצורך שיקולי תחרות וריכוזיות, אשר חשוב שיישקלו בהליכי הקצאת נכסים של המדינה או בהקצאת זכויות, רישיונות וזיכיונות. לעיתים עולות שאלות לגבי עצם הסמכות של הגוף המקצה לשקול שיקולים רחבים לבד משיקולי מחיר. הוועדה בחנה את האופן בו הגורמים האחראים על הליכי הקצאת זכויות ונכסי מדינה (מכירת נכסים לגורמים פרטיים, הענקת זיכיונות, רישוי, BOT) פועלים והיא ממליצה כי אותם גורמים יוסמכו לשקול במסגרת הליך ההקצאה שיקולי תחרות ענפית ושיקולי ביזור השליטה בתשתיות חיוניות וזאת על-מנת למנוע את העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים. הוועדה קבעה כי טרם הקצאת זכויות מטעם המדינה תחול חובת התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים כאשר שווי הזכות או הנכס הם מעל 150 מיליון שקל או בשווי נמוך יותר כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו מגלם את חשיבותו הציבורית כמו-כן, טרם הקצאת זכויות בתשתיות חיוניות תחול חובת התייעצות עם ועדה מייעצת כאשר שווי הזכות או הנכס היא מעל 150 מיליון שקל או בשווי נמוך יותר כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו מגלם את חשיבותו הציבורי. חובת ההיוועצות נוגעת להשלכות על הריכוזיות בכלל התשתיות החיוניות. כאמור, התשתיות חיוניות אליהן מתייחסות ההמלצות יוגדרו בחוק. בין היתר מדובר על תחומים כמו מים, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות ומשאבי טבע. הוועדה קבעה כי ניתן יהיה לשנות את הרשימה ולהוסיף לה תחומים נוספים.

בפתח מסיבת העיתונאים, אותה החליט ראש הממשלה לפתוח בעצמו ברגע האחרון, הוא אמר: "הקמתי את הוועדה כדי לפתור את בעיית יוקר המחיה ולהגדיל את התחרותיות במשק. התחרות אינה אויב הצרכן, היא ידידותית לצרכן, והיא זו שמורידה את המחירים". ראש הממשלה הסביר שעבודתו מטפלת בפן אחד של יוקר המחייה, בעוד ועדת טרכטנברג תטפל בפן אחר. "צעדים אלו, יחד עם צעדי הוועדה המיוחדת שמיניתי בראשות הפרופסור מנואל טרכטנברג, יביאו למהפכה אמיתית במשק הישראלי לטובת הצרכן הנאנק לא אחת תחת יוקר המחייה הלא הגיוני", אמר. "הדוח שמוצג כאן היום הוא מאוד רציני ומעמיק, ופורץ גבולות בכלכלה", אמר ראש הממשלה. "אנחנו בסך-הכל רוצים להבטיח שתהיה תחרות הוגנת. אנחנו לא רוצים לפגוע בעסקים".

"ישראל תהיה אטרקטיבית יותר לעשיית עסקים"

בהמשך, התייחס למסקנות הוועדה שר האוצר יובל שטייניץ. שטייניץ אמר כי "מדובר במהפך במבנה המשק". הוא אמר כי הוועדה תשפיע לא רק על הצרכנים, אלא גם על החוסכים באמצעות קרנות הפנסיה והגמל למיניהם. שטייניץ אמר כי גם אנשי העסקים מרוויחים מעבודת הוועדה. "משק משוכלל ותחרותי יותר משפיע לטובה על הרוב המכריע של אנשי העסקים. ישראל תהיה מקום אטרקטיבי יותר לעשיית עסקים. תהיה תחרות מלאה יותר ויעילה יותר. הדבר משרת בראש ובראשונה את היזמים השותפים להתפתחות הזו, ולכן חשוב להדגיש כי היא לא פועלת נגדם, אלא בעדם". שטייניץ אמר כי יש לו ספק לגבי אחת המסקנות, אך לא פירט לאיזו מהן התכוון. הוא אמר כי הדברים יתבררו בשימוע שיבוא לאחר הצגת מסקנות הוועדה.