השופט בדימוס
ישי לויט חייב את אביב אלגור ואיאן דייוויס, לשעבר בעלי השליטה בחברת פרי הגליל, לשלם למעלה מ-10 מיליון שקל ליוסי מנור. לויט קיבל את תביעתו של מנור נגד חברת פיתוח ערבות נגב והשפלה (לשעבר 3I) במסגרת בוררות שהתקיימה בפניו.
בספטמבר 2001 נחתמו שני הסכמים בין מנור לבין אלגור ודייוויס, אשר סייעו לשניים ברכישת השליטה בפרי הגליל. מנור רכש מניות בחברה ב-1.5 מיליון דולר והילווה לשניים 1.5 מיליון דולר נוספים. בשנת 2002, כאשר התגלע סכסוך בין מנור לבין אלגור ודייוויס, נחתם הסכם נוסף ולפיו יוכל מנור לכפות עליה (אופציית PUT) לרכוש את מניותיו בפרי הגליל תמורת 1.5 מיליון דולר בתוספת ריבית.
בספטמבר 2005 הודיע מנור על החלטתו לממש את האופציה. בפברואר 2006 הגיש בנק לאומי בקשה לכינוס נכסיו של מנור. בעקבות זאת טענה 3I, כי המניות אינן נקיות - כפי שנקבע בהסכם האופציה - ולכן אין היא מחויבת לרכוש אותן. מנור תבע, באמצעות עוה"ד טומי מנור ומשה בן-סירא ממשרד מקוב-פלד, לאכוף על 3I את מימוש האופציה.
לויט קבע, כי הגשת בקשת הכינוס האישית נגד מנור אינה נוגעת כלל למניות פרי הגליל שהיו בבעלותו. הוא אומר, כי הסכם האופציה בנושא זה ברור לחלוטין, ומדבר אך ורק על המניות עצמן - שלא שועבדו ולא עוקלו במסגרת הבקשה נגד מנור. לדבריו, אין כל צורך להזזקק לפרשנות כלשהי בדבר כוונת הצדדים להסכם, ונראה ש-3I רק חיפשה תירוץ שלא לממשו, שכן באותה עת היה שווי מניות פרי הגליל בבורסה נמוך במידה ניכרת מן השווי שנגזר מהאופציה.
לויט חייב את אלגור ודייוויס לשלם למנור 7.7 מיליון שקל בהתאם להסכם האופציה. על-פי חישוביו של מנור, נכון ליום הגשת הסיכומים בבוררות מדובר ב-10.2 מיליון שקל.
