"המכסים הם הקלף העיקרי של ישראל לגיבוש הסכמי סחר חוץ עם מדינות העולם. כשמפחיתים מכס לייבוא ישראלי יש לעשות זאת כנגד קבלת הפחתה מקבילה לייצוא הישראלי. לא ייתכן שמדינת ישראל תתפרק מנכסיה המסחריים הבינלאומיים מבלי לקבל שום תמורה, מבלי שהצרכן נהנה ממנה ומבלי שהדבר ישפר את התחרות" - כך אמר (יום ג', 20.9.11) שר התמ"ת
שלום שמחון, שציין כי עמדת משרד התמ"ת היא תמיכה בהורדה מתונה ביותר של מכסים, לנוכח הפגיעה הכוללת בתעשיה המקומית, בתעסוקה בפריפריה ובחברה הישראלית בכללותה.
"אי-אפשר להסתכל רק מרכיב אחד של התמונה. כל צרכן הוא גם עובד, וכל אחד מבין את חשיבות המשך פעילותם של מפעלים יצרניים בפריפריה", הוסיף שמחון. "פגיעה בתעשיה הישראלית כחול לבן היא פגיעה בתעסוקה ופגיעה ביכולת של ישראל להבטיח ייצור עצמי במצבי חירום, לרבות מצבי חירום ביטחוניים, מלחמה חלילה, או חרם שיוטל על-ידי ארצות שונות. הדברים מתחדדים כיום לנוכח המצב המדיני".
שמחון הדגיש כי לפני שמפחיתים מכסים בצעד חד-צדדי, יש לייצר תשתית שמבטיחה תחרות, אחרת לא תגיע ההטבה הגלומה בהפחתת המכס לכיסו של הצרכן ומי שייהנה ממנה יהיו המשווקים והיצרנים. "אני קורא לכל הגורמים הרלוונטיים להימנע מנקיטת צעדים פופוליסטיים שיביאו לאובדן שליטה, מבלי לבחון לעומק את ההשלכות של ההפחתה האגרסיבית במכסים. צעדים אלו לא יניבו שום תועלת לצרכן ויפגעו פגיעה אנושה בכלכלה הישראלית. המכס הוא לא האשם העיקרי במחירים גבוהים והפתרונות יגיעו באמצעות טיפול בכשלי השוק שמונעים תחרות. רמת המכסים למוצרים תעשייתיים כבר היום נמוכה, והיא עומדת כיום על 1% בלבד בממוצע. שיעור המכסים לייבוא של מוצרי תעשיה זהים למקובל במדינות מפותחות אחרות, ונע בין 0-12% בלבד.
"יתרה מכך, מעל 50% מהייבוא לישראל פטור היום ממכס לחלוטין במסגרת הסכמים לאזור סחר חופשי. לפיכך, הפחתת המכסים על מוצרים תעשייתיים לא תיטיב עם הצרכן הישראלי ולא תוזיל את יוקר המחיה בישראל. לא כל שכן, אם המכסים יופחתו בטרם שבנינו תשתית ליצירת תחרות. שהרי אותם יצרנים ומשווקים ששולטים כיום בשוק ימשיכו לשלוט בשוק והפעם באמצעות ייבוא מבלי שהפחתת מחירי המוצרים תגיע לצרכן".
שמחון הוסיף כי הפחתת המכסים באופן דרמטי וחד-צדדי תפגע ביכולות המו"מ מול מדינות אחרות בהסכמי סחר. "הפחתת המכסים צריכה להיות כנגד הפחתת מכסים מקבילה ליצואנים הישראלים במסגרת משאים ומתנים להסכמי סחר. הפחתה חד-צדדית תגדיל את הייבוא לישראל ותקטין את הייצוא מישראל. הגדלת הייבוא לישראל וצמצום הייצוא מישראל זה מהלך של התאבדות כלכלית. צריך לראות את צרכי המשק בכללותו. יש לנו אחריות כוללת".
